מה הקשר בין אוכל להשמנה?
האם אוכל משמין?
התשובה:
הקשר בין אוכל להשמנה הוא כמו הקשר בין מטוס שטס בשמיים והסיכוי או הסיבה לכך שהוא יתרסק.
אוכל לא משמין, נקודה. כמו שאוכל לא נישרף אלא אתם שורפים אותו בזכות חוסר תשומת לב בתהליך הבישול או בשימוש לא נכון בכלי המטבח או בחוסר הרצון שלכם ללמוד ולהבין למה כל פעם זה נשרף ולהתלונן שוב פעם על כמה קשה לנקות סיר שרוף ולמצוא פטנטים לניקוי סיר שרוף, אולי פשוט כדאי להפסיק לשרוף?.
האוכל שאנו אוכלים אמור להזין אותנו משמע לתת לנו את האנרגיה הפיזית כדי לתפקד, גם באספקט הפיזי וגם הנפשי מחשבתי. אבל כמו שסיר נשרף בגלל חוסר תשומת לב לתהליך הבישול, כך גם הגוף משמין מאותו חוסר תשומת לב על מה בדיוק נכנס לגופנו ומחוסר הרצון להבין או ללמוד אודות השאלה האמיתית מה אנחנו לא עושים נכון ומה כן צריך לעשות נכון כדי שנפסיק להאשים את האוכל בהשמנה, אנחנו הם אלה שגורמים לגוף להשמין ולא האוכל שפשוט נמצא ונולד כדי להזין אותנו.
אוכל הוא דלק ועם נקביל את הדרך שאנו מתייחסים לגופנו לדרך שאנו מתדלקים את רכבנו, אני מציע לכם לעשות ניסוי שעל תוצאתו אני לא לוקח אחריות, תטגנו בהרבה שמן הרבה צ'יפס , תקררו את השמן, תערבבו לתוכו מים וסבון ותכניסו את הנוזל שהתקבל למיכל הדלק של רכבכם, וכשתניעו, תשימו לב מה קורה , על תדאגו לא יקרה כלום חוץ מטלפון לשגריר שיבוא בין שעה לשלוש שעות להציל את רכבכם למוסך שייקח לכם הרבה מאד כסף לתקן את הנזק שיצרתם .
שוב אני לא לוקח אחריות על הניסוי.
זה בדיוק מה שאתם עושים לגופכם שוב ושוב עד שהוא נכנע ומתחיל להגיב בכל מיני מחלות רעות שהבאתם על עצמכם, אין טעם להאשים אף אחד אלה רק לתת לעצמכם הזדמנות שנייה כדי לתקן את המצב.
כדי לתקן כבר עכשיו את המצב לפני שהוא יחמיר צריך להבין מהוא הדלק המתאים לנו ואיך אנו צריכים לאכול אותו.
אוכל מזין הוא בעיקרו אוכל טרי ואני אוסיף ואפרט:
לא שימורים
לא קפוא
לא מעובד
לא מוצרים ארוזים
לא מוצרי חלב תעשייתיים
לא מוצרי בשר תעשייתיים
כן מזון טרי, טרי וטרי.
הבעיה העיקרית שהיא בעצם אתגר יחסית פשוט הוא חוסר הידע והמודעות על חומרי גלם או מוצרי מזון שהם מזיקים לעומת אלו המזינים ומה עושים עם כל אחד מאלו.
האתגר פשוט כי התשובה נמצאת בכל פינה ואני זה שאוסף את התשובות ומביא לכם אותם עם הדגמות מה כן לעשות ומה לא לעשות.
באחד משעורי הציור כשהגעתי לשלב הצבעים הבנתי שאני בכלל לא רואה צבעים, המורה אמר לי לצבוע על חתיכת נייר את כל הצבעים שאני רואה על קומקום חרסינה לבן ואני ראיתי ארבעה צבעים בלבד שהם לבן, ועוד שלושה צבעים שמעט עיטרו את הקומקום, השיעור הזה שינה את תפישת המציאות שלי מהקצה, הבנתי שעד אותו יום פשוט לא ראיתי צבעים, והסיבה הייתה שלא הייתי צריך כל כך לראות אותם בשביל לשרוד אך עדיין הרגשתי שזהו חוסר רציני שכל אחד צריך לחוש בחסרנו וללמוד לראות צבעים.
אני מבין שגם אני עדיין לא רואה הרבה דברים שאתם כן למדתם לראות ואשמח ללמוד אותם מהבסיס.
ציור אומנם הוא לא כלי הישרדותי לכל אחד אך אוכל כן.
אני מזמין אתכם ללמוד ולהבין מהוא אוכל מזין ואיך מכינים ממנו מטעמים בקורס שכולו נועד לכך.
מי שכבר עבר את הקורס מתבקש לעזור לי להגיע לכמה שיותר אנשים כדי שגם הם יוכלו להתחיל לשנות את תפישתם לגבי האוכל והקשר שלו לאורך חיים בריא.
המשפט האחרון נראה כמו משפט פאנץ ליין לתירוץ לבוא ללמוד אצלי אך מעבר לכך זהו היעוד שבחרתי לי לגרום לאנשים ליהנות מהכניסה למטבח ומן ההכנה של האוכל הטוב ביותר שתוכלו לאחל לכם ולקרוביכם כחלק מאורך חיים בריא ומלא סיפוק והנאה.
האם אוכל משמין?
התשובה:
הקשר בין אוכל להשמנה הוא כמו הקשר בין מטוס שטס בשמיים והסיכוי או הסיבה לכך שהוא יתרסק.
אוכל לא משמין, נקודה. כמו שאוכל לא נישרף אלא אתם שורפים אותו בזכות חוסר תשומת לב בתהליך הבישול או בשימוש לא נכון בכלי המטבח או בחוסר הרצון שלכם ללמוד ולהבין למה כל פעם זה נשרף ולהתלונן שוב פעם על כמה קשה לנקות סיר שרוף ולמצוא פטנטים לניקוי סיר שרוף, אולי פשוט כדאי להפסיק לשרוף?.
האוכל שאנו אוכלים אמור להזין אותנו משמע לתת לנו את האנרגיה הפיזית כדי לתפקד, גם באספקט הפיזי וגם הנפשי מחשבתי. אבל כמו שסיר נשרף בגלל חוסר תשומת לב לתהליך הבישול, כך גם הגוף משמין מאותו חוסר תשומת לב על מה בדיוק נכנס לגופנו ומחוסר הרצון להבין או ללמוד אודות השאלה האמיתית מה אנחנו לא עושים נכון ומה כן צריך לעשות נכון כדי שנפסיק להאשים את האוכל בהשמנה, אנחנו הם אלה שגורמים לגוף להשמין ולא האוכל שפשוט נמצא ונולד כדי להזין אותנו.
אוכל הוא דלק ועם נקביל את הדרך שאנו מתייחסים לגופנו לדרך שאנו מתדלקים את רכבנו, אני מציע לכם לעשות ניסוי שעל תוצאתו אני לא לוקח אחריות, תטגנו בהרבה שמן הרבה צ'יפס , תקררו את השמן, תערבבו לתוכו מים וסבון ותכניסו את הנוזל שהתקבל למיכל הדלק של רכבכם, וכשתניעו, תשימו לב מה קורה , על תדאגו לא יקרה כלום חוץ מטלפון לשגריר שיבוא בין שעה לשלוש שעות להציל את רכבכם למוסך שייקח לכם הרבה מאד כסף לתקן את הנזק שיצרתם .
שוב אני לא לוקח אחריות על הניסוי.
זה בדיוק מה שאתם עושים לגופכם שוב ושוב עד שהוא נכנע ומתחיל להגיב בכל מיני מחלות רעות שהבאתם על עצמכם, אין טעם להאשים אף אחד אלה רק לתת לעצמכם הזדמנות שנייה כדי לתקן את המצב.
כדי לתקן כבר עכשיו את המצב לפני שהוא יחמיר צריך להבין מהוא הדלק המתאים לנו ואיך אנו צריכים לאכול אותו.
אוכל מזין הוא בעיקרו אוכל טרי ואני אוסיף ואפרט:
לא שימורים
לא קפוא
לא מעובד
לא מוצרים ארוזים
לא מוצרי חלב תעשייתיים
לא מוצרי בשר תעשייתיים
כן מזון טרי, טרי וטרי.
הבעיה העיקרית שהיא בעצם אתגר יחסית פשוט הוא חוסר הידע והמודעות על חומרי גלם או מוצרי מזון שהם מזיקים לעומת אלו המזינים ומה עושים עם כל אחד מאלו.
האתגר פשוט כי התשובה נמצאת בכל פינה ואני זה שאוסף את התשובות ומביא לכם אותם עם הדגמות מה כן לעשות ומה לא לעשות.
באחד משעורי הציור כשהגעתי לשלב הצבעים הבנתי שאני בכלל לא רואה צבעים, המורה אמר לי לצבוע על חתיכת נייר את כל הצבעים שאני רואה על קומקום חרסינה לבן ואני ראיתי ארבעה צבעים בלבד שהם לבן, ועוד שלושה צבעים שמעט עיטרו את הקומקום, השיעור הזה שינה את תפישת המציאות שלי מהקצה, הבנתי שעד אותו יום פשוט לא ראיתי צבעים, והסיבה הייתה שלא הייתי צריך כל כך לראות אותם בשביל לשרוד אך עדיין הרגשתי שזהו חוסר רציני שכל אחד צריך לחוש בחסרנו וללמוד לראות צבעים.
אני מבין שגם אני עדיין לא רואה הרבה דברים שאתם כן למדתם לראות ואשמח ללמוד אותם מהבסיס.
ציור אומנם הוא לא כלי הישרדותי לכל אחד אך אוכל כן.
אני מזמין אתכם ללמוד ולהבין מהוא אוכל מזין ואיך מכינים ממנו מטעמים בקורס שכולו נועד לכך.
מי שכבר עבר את הקורס מתבקש לעזור לי להגיע לכמה שיותר אנשים כדי שגם הם יוכלו להתחיל לשנות את תפישתם לגבי האוכל והקשר שלו לאורך חיים בריא.
המשפט האחרון נראה כמו משפט פאנץ ליין לתירוץ לבוא ללמוד אצלי אך מעבר לכך זהו היעוד שבחרתי לי לגרום לאנשים ליהנות מהכניסה למטבח ומן ההכנה של האוכל הטוב ביותר שתוכלו לאחל לכם ולקרוביכם כחלק מאורך חיים בריא ומלא סיפוק והנאה.
