יום חמישי, 16 ביוני 2011

על המסעדה הביתית שמעתם?

על המסעדה הביתית שמעתם?

אני הופך את מטבחכם למסעדה הטובה בעיר ואתם נהנים מרווחים והנאה בתהליך.
*תוכלו למצא כאן הוראות מפורשות וברורות על איך ומה לעשות כדי להפוך את המטבח שלכם למסעדה הכי טובה בעיר.

מה מאפיין את המסעדה הכי טובה בעיר?כדי להיות המסעדה הטובה בעיר חשוב לדעת מה המסעדנים עושים כדי להיות הכי טובים.

* מחליטים על קונספט:סגנון תפריט: תבשילים שבושלו מראש, אוכל שנעשה על המקום, שילוב בין חומרי גלם שעברו הכנה ראשונית ועוברים "השלמה" רגע לפני הגשה. לא לדאוג גם אם אינכם מבינים על מה אני מדבר כרגע, חשוב שתדעו שצריך להגדיר את סגנון המטבח ולפיו גם את הציוד וזמן ההכנה שצריך להקציב לכל תבשיל לפני ההגשה ובזמן ההגשה.
אנשי צוות : שף מדופלם עם עוזרים נאמנים שתלויים בידע של השף או קבוצת בשלנים שיודעים להכין את כל המנות לבדם. בתרגום פשוט, הכוונה שלי היא, אם אתם רוצים להיות הבשלנים היחידים או לדאוג ללמד את בני משפחתכם לאט ובסבלנות את הדרך להכין את האוכל לבד, מומלץ ללמד.
חומרי גלם: שימוש בחומרי גלם טריים ומשובחים אך גם יקרים או שימוש בחומרי גלם זמינים ויחסית זולים כדי להשיג מגוון עשיר בעלות נמוכה.
קהל יעד: בני הבית בלבד או תוספת של אורחים מזדמנים.

* מחפשים שף ומנהל מסעדה מוכשרים שידעו לספק מזון טרי ואיכותי עם שרות אדיב ומקצועי. מהצד של המסעדה הביתית יש לדאוג למקורות מידע אמינים שינחו אתכם בכל שלב בתהליך בניית התפריט (לא בפרטים הקטנים של מה יש בתפריט אלא קווים מנחים בסגנון הבישול שלכם).

* דבר נוסף שאי אפשר לקנות בכסף והוא הפרט החשוב ביותר כדי להיות מצליחן במסעדה או במטבח הביתי היא התשוקה העזה להיות טוב יותר, מהיר יותר, יעיל יותר ומקצועי יותר, אם יש לכם את התשוקה הזאת שאני מדבר עליה אז אנחנו יכולים להתקדם הלאה.

לסיכום המסעדה הכי טובה בעיר מורכבת מצוות מגובש שנהנה ממה שהוא עושה ומהתמורה שהוא מקבל, סיפוק שקשור למימוש עצמי וכסף.

איך הופכים את המטבח הביתי למסעדה הטובה בעיר?
אחרי שהבנו ממה עשויה המסעדה הכי טובה הגיע הזמן לממש זאת במטבחנו. נשמע בדיוני? תתפלאו כמה שזה יכול להיות פשוט. נתחיל באבזור של המטבח, נמשיך עם כלי ההגשה ונסיים עם בניית תפריט והכנת הארוחה הראשונה שנציע לקליינטים הכל כך יקרים לנו.

אבזור המטבח הביתי: תתפלאו כמה מעט כלים צריך כדי להכין מגוון רחב של מאכלים טעימים ומזינים. כל שאלה על פרט מסוים מהכלים שנזדקק להם כדי להתחיל ניתן לשאול בלחיצה על הקישור כאן.
סכין שף גדולה (20 – 24 ס"מ) לא משוננת מחברה מכובדת כמו גלובל, קסומי ושאר הסכינים שנחשבות לאקסולסיביות, יחד עם משחיז או שטול שיכבד את מעמדם. עלות הסכין והשטול נושקים לסכום של 1000 ₪, אך חשוב להבין שבלעדיי הסכין לא ניתן להשיג תוצאות טובות, ואני לא אומר מופלאות כי בשביל מופלא צריך להתאמן ועוד לא הגענו לזה. ללא סכין טובה לא משנה כמה האוכל של האמא או הסבתא שלכם טעים (והן משתמשות בסכין המשוננת שקונים בסופר) לא יעזרו כדי להשיג תוצאות נורמאליות, ואדגים: סלט שתחתכו עם סכין משוננת או סכין שף חותכת יהיה שונה לחלוטין, הסלט של השף יהיה יפה יותר וגם מזין יותר בעוד הסלט החובבני יהיה מרוסק ואחרי זמן קצר יראה כאילו עבר מלחמה או שניים.
סכין ירקות לא משוננת, סיר 12 ליטר כבד עם מכסה תואם, סיר 2 ליטר כבד עם מכסה תואם, מחבת אלומיניום/ נחושת גבוהה (סוטז) וכבדה בקוטר מינימאלי של 32 ס"מ עם מכסה תואם וציפוי מונע הידבקות ורצוי גם עם ידית אחת ארוכה, קרש חיתוך (בוצ'ר), קערת ערבוב גדולה ושלוש קערות בינוניות מנירוסטה, מטרפה, משקל, מיקסר עומד עם קערת 7 ליטר, מעבד מזון גדול, תנור, מקור חום...
כלי הגשה: את כלי ההגשה מחלקים לשניים, ארוחות משפחתיות יום יומיות ואירוח רב משתתפים.
לארוחות היום יום אפשר שהכלים לא יהיו אחידים אך כדאי שלכל סועד יהיו לפחות שתי צלחות, כוס, סכין, מזלג, כף וכפית.
לאירוח רב משתתפים הארגון שונה – לאדם רצוי שיהיה לפחות צלחת למנה ראשונה, צלחת מרק, צלחת למנה עיקרית, צלחת למנה אחרונה ואם רוצים גם צלוחית למנת פתיחה או מנת ביניים, סכין, מזלג, כף, כפית, מזלג קטן, כוס לשתיה קלה, כוס ליין, כוס לשתיה חריפה, כוס לשתיה חמה, כוס לקינוח, מפית. כלי הגשה: 4 צלחות הגשה גדולות, 9 קערות לסלטים, 3 קנקני שתיה קלה ו15כפות הגשה.
בניית תפריט: לבנות תפריט זו אומנות לכל דבר, תפריט צריך להכניס בתוכו אלמנטים והתייחסויות רבות כמו מי הם האורחים, בני כמה הם, באיזו שעה תתנהל הארוחה, תקציב לקניית המצרכים, איכות וכמות כלי הבישול הקיימים וכדי לקרא עוד על בניית תפריט,לחצו כאן.

אז מה היה לנו עד עכשיו?
• מה מייחד את המסעדות הטובות בעיר?
• איך הופכים את המטבח הביתי למסעדה הטובה בעיר?

הבנו מה מייחד את המסעדות הטובות בעיר ומה אנו צריכים לעשות בבית כדי להפוך לאחת מאותם המסעדות האלו ועכשיו לפרטים הקטנים, אלו שיהפכו את חומרי הגלם הפשוטים למעדנים, שיצרו זיכרון בלתי נשכח של טעמים, צבעים, מרקמים וריחות משכרים שישימו אותנו על המפה של הגדולים באמת.

סוד קטןלשפים הגדולים בעולם יש לרוב שני רגליים, שני ידיים, שני עיניים, שני אוזניים, אף, פה, לשון ובלוטות טעם בדיוק כמו שלנו אבל מה ששונה הוא הדרך שבה הם חושבים על אוכל.
הם לא חושבים על לאכול ממנו, הם לא חושבים על שיהיה טעים והם גם לא חושבים על מצב רוח הסועד שיקבל את המנה שלהם, הם כן חושבים והרבה על איך ליצור שוב ושוב את המנה המושלמת שמורכבת מאיזון מוחלט בין הצבעים, טעמים, ריחות, מרקמים, צורות לא רק של מנה אחת אלה של ארוחה שמורכבת מיותר מ - 10 מנות, כמו צייר, הכול צריך להיראות מושלם, להרגיש מושלם, ליצור חוויה משמעותית אצל האורח, לגרום לא להגיב ואולי גם "לצאת מכליו" במובן החיובי. וכמו שהמורה שלי לציור אמר ואני חוזר על כך לא מעט "יש המון נגנים מחוננים שיודעים לבצע יצירות בצורה מושלמת אך יש מעט מאוד יוצרים בחסד שכתבו מוזיקה בגאונות כמעת בלתי מוסברת".

לא צריך להילחץ, אין צורך להיות השף הגדול מכולם כי אין באמת דבר כזה, מי שחי אוכל, ישן אוכל, נושם אוכל וגם אוכל אותו, את האוכל, יכול להיות קרוב ליוצרים הגדולים ואני ממש לא אומר שאתם לא יכולים להיות ביניהם אבל אם אתם חיים במציאות של צריך להביא פרנסה הביתה ולהאכיל את הילדים זה בטח יהיה מאד קשה.
גם לעסוקים ביותר מגיע הרגע שבו הם מחליטים או מחליטות לעשות שינוי ולקבוע סדר עדיפויות חדש, אחראי ומותאם לסביבה ואז להתחיל במסע שחיכה להם כל כך בסבלנות, מסע אל תוך עולם הבישול והאפיה, מסע של צבעים, ריחות, טעמים ומרקמים שמתחברים יחד לעוד מנה בלתי נשכחת.
אני יודע שמה שנכתב בפסקה האחרונה נשמע יותר מידי ציורי אך כך בדיוק אני מרגיש לגבי עולם הבישול והאוכל.

הידע שיהפוך אתכם מאוהבי בישול לאשפי בישול.
לבשל אוכל זה כמו לרקוח תרופה נדירה, אם תשתמשו בכלים הלא נכונים הכול יוכל להתפוצץ ואני מתכוון לזה, זה אומר שדבר ראשון צריך שיהיו הכלים המתאימים לביצוע התבשיל.

חומרי גלם זה דבר חי ונושם ואפילו מדבר, רק צריך להקשיב ולשים לב מה הם רוצים שיקרה איתם.
עגבנייה בשלה רוצה להיות רוטב, פלפל רוצה להיות ממולא, תפוח אדמה רוצה לנחם, בטטה אוהבת את החום הגבוהה של התנור, שעועית ירוקה אוהבת אמבטיה קצרה של מי מלח רותחים וקפיצה ישירה למי קרח קפואים ואז לצאת למסננת רחבה ולתבול במעט שמן זית, שום ועגבניה, שום אוהב להשאר חי וחריף אך גם נימוח ומתקתק, כרובית אוהבת לימון, חציל אוהב פרוסת שום דקה ועלה פטרוזיליה, כבד עוף אוהב פלפל שחור וקמח אוהב להיות לחם טרי ביתי ואני אוהב אתכם שם בבית שמתכוונים מרגע זה לאט אך ביסודיות להפוך את מטבחם הפרטי למסעדה הטובה בעיר.

תקראו את ספר הבישול האדום, כנסו כאן כדי שאוכל לשלוח לכם אותו, ותתחילו לבשל, זכרו שבשלן טוב נהנה מהתהליך ולא רק מהתוצאות ואם נשרף, נשבר, נקרע, ואולי גם לא אוהבים את מה שהכנתם זה לא נורה כי זה לא מה שבאמת חשוב. תבשלו, תגוונו, תשתמשו אך ורק בחומרי גלם טריים תזכרו שכדי להיות טובים צריך פשוט לבשל ולבשל ולבשל.

יום שבת, 11 ביוני 2011

10, 9, 8, 7, 6, 5, 4, 3, 2, 1, 0, זמן לעשות שינוי.

10, 9, 8, 7, 6, 5, 4, 3, 2, 1, 0, זמן לעשות שינוי.
רוצה חיים בריאים?

שאלה שחוזרת על עצמה: "אני רוצה שינוי אבל מאיפה מתחילים? מה צריך לעשות? את מי שואלים שאלות?"

כל התשובות כאן. עשה, אל תעשה ואיך תעשה.


1. אל תלכו יותר לסופר, אין שם שום דבר מעניין עבורכם אבל אם בכל זאת אתם צריכים למלא את אספקת המזון בבית, והסופר קרוב ונוח אז כך תעשו זאת: תבקרו בנעימים באזור הירקות והפירות וכל שאר טוב הארץ ובמעבר של חומרי הגלם הפשוטים: קמח, מלח, דבש, שמן זית, טחינה גולמית, אורז... תעברו בקצרה ליד מעדניית הבשר ותחפשו מבצעים, אם יש תקנו ואם אין גם תקנו אבל פחות. תתרחקו מכל האזורים בהם ינסו לפתות אתכם למוצרים המעובדים שאולי ברגע זה יעשו לכם חיים קלים ואפילו נוחים אך בעתיד הם "יעשו לכם את המוות", באחריות. מצטער להישמע כל כך קשה ואולי קשוח אבל סיבת התחלואה הגדולה ביותר היום היא מחלות שקשורות לתזונה ואורח חיים לקוי.
2. אל תלכו יותר למסעדות כי גם שם אין שום דבר מעניין עבורכם אבל אם ממש בא לכם להתפנק על ארוחה טובה, תשקיעו במסעדה שמתמחה בהכנת אוכל ברמה הגבוהה ביותר (אפשר לזהות את המסעדות האלו לפי המחיר הגבוהה שהן מבקשות עבור "חווית האכילה" שתעברו). אני ממליץ לכם לחשוב על לבנות בעצמכם מסעדה אשר תספק בהתמדה את התפריט המיוחד שתרצו לאכול בכל יום. אני מבטיח לכם 100% הצלחה עם לקוחות מרוצים. אומנם לא תרוויחו כסף אבל תרוויחו מעריצים.
3. אל תחפשו מתכונים שאומרים על עצמם שהם בריאים, אין דבר כזה. אבל אם בכל זאת בא לכם לגוון מעט בתפריט אני ממליץ לכם להבין איך בונים תפריט, מה הם קבוצות המאכלים שקיימות (תבשילים, פסטה ורטבים, סלטים, מרקים, כריכים, מאפים, חלבונים מהחי... ותוספות שמשתלבות עם כל סוג מאכל) ואיך ניתן ליצור מכל קבוצה עשרות גיוונים ספונטניים?
תבשיל
תבשיל הוא שילוב של כמה חומרי גלם שמתבשלים עם נוזלים לדוגמא: תבשיל קציצות עם ירקות ברוטב עגבניות, תבשיל אורז ירקות ועוף (או בלי עוף), מג'אדרה, תבשיל חלקי עוף עם תפוחי אדמה וירקות (אפשר גם בתנור), תבשיל בשר (גולש, צלי) עם אורז וירקות ...
פסטה ורטביםבאומרי פסטה אני מתכוון לפסטה טרייה שמכינים מקמח טרי וביצים טריות, ורטבים על בסיס ירקות טריים ותיבולים שונים. לדוגמא: רוטב עגבניות עם פלפלים וחצילים, רוטב על בסיס שמן זית עם ירקות (גזר, עגבניות, בטטה, קישואים, חצילים, ארטישוק וארטישוק ירושלמי, פלפלים, פטריות, עלי רוקט ועשבי תיבול נוספים, ברוקולי, כרובית, קרישה, שום, סלק, שומר, קולורבי, אפילו אגסים ותפוחים, פרי הדר, מנגולד, תירס, תרד... עם תיבול של מעט נקניק מתובל (חזה אווז מעושן, נקניקיות צוריסוס...), משפחת הכבושים (זיתים, דגים...), גבינות (ריקוטה, קצ'קבל, פרמזן, בולגרית, רוקפור...), אגוזים ואפילו ממבחר הקיטניות שקיימות (שעועית, חומוס, אפונה, מאש, עדשים...). באופן כללי גם הירקות והעוף המוקפצים שאתם מכירים מהמזרח הרחוק שמוגשים עם אטריות נחשבים לפסטה ורטבים.
סלטים
תערובת של ירקות "חסה, כרוב, בצל, עגבנייה, מלפפון, צנון, פלפל, גזר, לימון, כרובית, ברוקולי, תירס, תרד, חלבון (עוף מוקפץ, ביצה קשה...), גבינות בעלות טעם עז, כל סוגי האגוזים, זיתים ודגים כבושים בליווי לחם טוב שהכנתם מראש.
מרק
מרק הוא בעיקר נוזל שלכד בתוכו את טעמי הירקות והעוף (במידה והכנסנו עוף). ישנם אין ספור מתכונים למרקים שונים אך הם מתחלקים רק לשלוש קבוצות עיקריות: מרק עם מרכיב עיקרי (כתום, עדשים, שעועית, ברוקולי, תירס, פלפלים, אפונה...), מרק ירקות (מרק זה מתאפיין במבחר הירקות שיש בעונה שנחתכים לקוביות בגודל 1 ס"מ ומתבשלים בצורה מדויקת עם ציר משובח). ציר הוא נוזל עם טעמים בסיסים, ניטרליים שמעשיר כל תבשיל, מרק או רוטב שאליו הוא נכנס, הוא מזכיר קצת את המרק הצח שכולם מכירים מהחגים רק עם כללים מעט שונים. מרק מיוחד (זוהי קבוצת מרקים שלא דומה לשתי הקבוצות הראשונות ומתאפיינת לרוב בשימוש של מקסימום שלושה מרכיבים עיקריים, תיבול מיוחד וציר משובח כמו לדוגמא: מרק בצל, בויון, קונסומה, תפוח אדמה וקרישה...)
כריך
כריך טוב מתחיל בלחם משובח ועדיף טרי שאתם הכנתם בעצמכם, "ממולא" במרכיב עיקרי, בליווי של ירקות חיים, דוגמא למרכיב עיקרי - סלט ביצים, אבוקדו, טחינה וירקות קלויים, פסטו ונקניקים או גבינות קשות או חצי קשות, חביתה/ חביתת ירק, רוסטביף, חזה עוף צלוי במחבת....
מאפים
שילוב של כמה מרכיבים שמתחברים, ובדרך כלל גם מתייצבים במהלך הריכוך. מתבצע בתנור במצב של אפייה, לדוגמא: לזניה, פסטה עם ירקות אפויים בתנור, ממולאים, דגים עם ירקות, קציצות, אורז ירקות ועוף, עוף שלם או מחולק עם ירקות ותפוחי אדמה, פיצה, קלצונה, פוקאצ'ה, קיש, פשטידה, פאי...
חלבון מהחי שמתלוים אליו תוספות
חלבון מהחי מתייחס אל נתחים של עוף, הודו, בשר בקר, כבש, טלה... שמתלוים אליהם שתיים עד שלוש תוספות ירק (תבשיל ירקות, ירקות אפויים בתנור, ירקות מוקפצים, לקט ירקות חלוטים שעוברים השלמה של טעם) ופחמימה בכמות שלא תעלה על נפח הבשר (פירה, אורז, תפוחי אדמה אפויים בתנור, צי'פס...).
4 . תבקשו בנחמדות אך באסרטיביות לא להביא אליכם הביתה מתנות לא רצויות מהסוג המעובד חסר הערכים
אבל אם כבר מביאים לכם מתנות כדאי שהם יהיו מהמשובחות והיקרות ביותר ואם אפשר עם הרבה
שוקולד.
5. אל תאכלו כאשר אתם לא רעבים אבל אם אתם רעבים תאכלו עם כל הלב. כדי לאכול מתי שבאמת רעבים
חשוב להגדיר מהו רעב. כדי להרגיש רעב צריך לא לאכול כלום ואני מתכוון לכלום במשך לפחות 6 שעות
במשך היום. הארוחה הראשונה ביום במידה ואתם קמים בערך בשעה 8:00 צריכה להיות לפחות ב -
11:00 – 12:00 וארוחה הבאה בשעה 18:00 – 19:00. הארוחות האלו צריכות להיות מלאות ומזינות
ובשעות שבניהם רצוי לשתות המון מים (אפשר להוסיף להם מעט מיץ לימון טרי) ולאכול מקסימום 3 פירות.
את הפירות מומלץ לאכול בשעות הבוקר, ממש כשאתם קמים.
החלוקה לשעות האכילה נוצרו כדי שתוכלו להבחין ברעב כשהוא בא ולא לאכול כי יש אוכל ואחרים אוכלים. אני רוצה להתערב איתכם שאתם לא מסוגלים לא לאכול בין הארוחות הגדולות ובמידה וכן תצליחו לעשות זאת במשך שבועיים לפחות רצוף תקבלו ממני שובר מיוחד למימוש בסיור שווקים וארוחת ברנץ'.
6. במידה ואתם מבשלים אוכל סטנדרטי מעובד כמו שאר האנשים שאתם מכירים, תפסיקו מיד! כי לא כל מה שהרוב עושה הוא נכון ואת זה אתם כבר יודעים. תנקטו בשיטת "המדרגות הנעות", תחליפו כל שבוע אוכל סטנדרטי מהסוג המעובד באוכל סטנדרטי מהסוג המזין, לדוגמא: ניסיתי לתת דוגמאות אך לצערי קשה לי לבטא בכתב וגם בעל פה שמות של תחליפי אוכל מעובדים. ולכן אסכם שכל מה שאתם משתמשים בו והוא כבר מוכן לא נכנס הביתה! ואני תורם את עצמי למשימה ללוות אתכם במה כן לעשות ואיך. הכנסו לדף השאלות ותרשמו לי כל שאלה מבלי להתבייש ואני אחזור אליכם עם תשובה ואפילו בסרטון שימחיש לכם מה בדיוק לעשות וגם תקבלו ספר בישול מיוחד שיתן לכם כלים להבין יותר על האוכל ועל הכנתו.
7. אל תקנו יותר כלי מטבח בלי התייעצות עם איש מקצוע שמתמחה בבישול מקצועי במטבח הביתי, כי לרוב תקנו את מה שישכנעו אתכם לקנות בטענה שזה מתאים לכם. כדי לייעץ לכם על כלים ואני מתכוון לציוד הכבד (מיקסר, סכין, סיר, מחבת, כותש שום ועוד...) ולא קערת סלט צריך כל היום לעסוק בבישול ולהבין למה להשתמש בכלי כזה למאכל מסוים ובכלי אחר בשביל סוג אחר של מאכל. אני אשמח לעזור לכם להתאים ציוד לצרכיכם האמיתיים. אתם מוזמנים להיכנס בקישור הזה ולשאול כל שאלה בנושא.
8. אל תכינו יותר אוכל אלא אם אתם מתכוונים ליהנות מהתהליך, וכדי ליהנות מהתהליך תצטרכו כלי מטבח איכותיים, חומרי גלם משובחים וידע איך להפוך את חומרי הגלם המשובחים עם הכלים המתאימים לארוחה טעימה ומזינה בזמן קצר וביעילות. בשביל ההתחלה אני שמח להעניק לכם את ספר הבישול (שהוא לא רק ספר מתכונים) שייתן לכם את הידע להתחיל בהנאה אמיתית ולהכין כל ארוחה. לחצו כאן כדי שאוכל לשלוח לכם את ספר הבישול. חשוב לי לציין שעבודה במטבח היא עבודה מורכבת וכן גם מעייפת, כך שבסוף כל הכנת ארוחה אפשר להיות עייפים אך מרוצים.
9. אל תאכלו פירות , ירקות וכל תבשיל שהחושים הבריאים שלכם יגידו לכם לא לאכול. תקשיבו לגופכם, הוא בחכמתו ינחה אתכם מה לאכול ומה לא לאכול. חשוב קודם לפתח אמון בין הגוף לשכל ולפתח את התקשורת בניהם, כדי לעשות זאת תצטרכו קודם לממש את סעיף מספר חמש. בהצלחה אני איתכם בתהליך ואשמח שוב לענות לכל שאלה שתעלה לכם.
10. זהו הסעיף האחרון בו אציין שכדאי להתחיל מאוחר בתהליך "הבראה של הגוף" מאשר יותר מאוחר או אף פעם לא, כי הזמן קצר וכמו שאני חווה זאת, כל רגע חשוב וצריך לנצל אותו, ליהנות ממנו ולחיות לחיות ולחיות. זה מפחיד אבל תחשבו על הדברים הכי גרועים שיכולים לקרות בזמן שתחיו עד הסוף, הסוף יכול להיות מהנה או נגרר עם סבל מהגיהינום, תבחרו בבקשה בהנאה, בחיים ובתרומה.

יום שבת, 28 במאי 2011

סוף סוף פוסט לשיעור בשר

פוסט לשיעור בשר – לא לבעלי לב חלש

האם הבשר טוב לנו?
שאני אומר בשר אני מתכוון לכל משפחת ההולכים על ארבע והעופות שנחשב עדיין מוסרי לאוכלם.
הבשר יכול להיות טוב לנו, כלומר מזין ובשביל זה ישנם חמישה תנאים פשוטים : הראשון- גודל כהלכה, השני- אוכסן כהלכה,השלישי- הוכן כהלכה,הרביעי- מוגש כהלכה והחמישי נאכל כהלכה.
מה זה כל ה"כהלכה"?
1. גודל כהלכה משמע חי בסביבתו הטבעית וקיבל את מזונו מין הטבע כמו אבות אבותיו לפני התערבות בני האדם בגידולו והאכלתו. עיקר הבשר שאנו צורכים בצורה עיוורת בלי לשאול מאיפה הוא מגיע ומה הוא אכל, גודל תחת שליטת האדם ולפי נוחיותו .
חשוב לדעת מה החיה אכלה כדי לדעת מה אנו מכניסים לתוך גופנו. לצורך העניין: כיום אחוז גבוה מתזונת החיות שנועדו לאכילה מכיל תירס ולכן רוב ערכיה של החיה הן ערכיו של התירס ואת ערכים אלו אנו מקבלים מהחיה. תירס זה הוא לא התירס שאנו מכירים, זה תירס שמגודל במיוחד כדי להזין את הבקר והעופות ולגרום להם לגדול מהר ככל שניתן כדי להרויח מהם כמה שיותר כסף וכמה שיותר מהר.
הבקר והעופות אינם אמורים כלל לאכול תירס, תירס פוגע בצורה ישירה בגופם ויוצר מוטציות שגם לגופנו קשה להתמודד איתם. מוטציות אלו שנספגות בגופנו יוצרות תאים סרטניים.
הבשר שאנו אוכלים הוא בשר "משויש" (בשר שיש בתוכו יחסית הרבה שומן שניראה כמו שייש). בשלנים מתגאים בבשר זה מפני שהוא עסיסי וטעים אבל שוכחים/ לא יודעים ולא שואלים ששומן זה נוצר בגלל התירס והוא לא מזין אותנו בשום צורה ובנוסף גם אחראי מספר אחד לתמותה ממחלות בעולם.
בקר ועופות שחיו בסביבתם הטבעית ואכלו את מזונם הטבעי נחשבים מזינים, גם השומן שמגיע מחיות שגודלו בטבע נחשב מזין, מזין כמו שמן זית.
יש בארץ ובעולם מקורות אמינים שמגדלים את העופות והבקר בצורה "בת קיימה" (דרך גידול חיות לאכילה שעובדת לפי חוקי הטבע) אך אין מספיק כאלו מה שמשאיר לנו להתייחס אל הבשר והעוף כאל עשרים האחוזים הלא מזינים שאפשר להכניס לתפריט. אז אם כבר אוכלים בשר אז מומלץ לפחות ליהנות ממנו. ממליץ לקרא את הספר דילמת השפע.
2. אוכסן כהלכה. בואו נאמר שהבשר גודל בצורה הטבעית ביותר ואז מגיע הרגע שלו להישחט והיום יודעים שכאשר הבקר לא נשחט כהלכה זה משפיע על איכות הבשר ועל ערכיו (כאשר הבקר מבין שסופו קרב והוא נלחץ מכך הוא מפריש לגופו רעלנים שנשארים בגופו ובסוף כאשר אנו סועדים ממנו הוא נספג גם בגופנו). בואו נצא מנקודת הנחה שהבשר נשחט כהלכה ועכשיו צריך לאכסן אותו עד שיגיע למרכול או לקצביה. הבשר צריך לעבור שרשרת פירוק תעשייתית ולדעתי לא מוסרית שבסופה כל חלקיה של החיה עוברים מסע ארוך ולפעמים ללא בקרה בתוך קונטיינרים ממוזגים (לפעמים ישנן תקלות) עד שמגיעים למחסני ענק שמהם עוברים אל המרכולים או הקצביות. אני מתנצל מראש על האווירה השלילית אך לצערי כיום אין מספיק בקרה שתוכיח שהבקר או העוף עברו תהליך הולם.
מרכזי קניות סוחרים בבקר ועוף בכמויות ענק וקונות אצל מי שמציע את ההצעה הטובה ביותר מבלי לשאול יותר מידי שאלות ולא תמיד קיימת בקרת איכות שתתן לנו הצרכנים את הביטחון שאנו מקבלים מוצר איכותי. אנו הצרכנים קצת אשמים מכיוון שאנו לא מראים אכפתיות ו"אוכלים" כל מה שמוכרים לנו . לצערי בזמן הקרוב נשלם על כך פעמיים גם מכיסנו וגם בבריאותו.
היום ישנן הרבה דרכים לשמור על הבשר "טרי" לאורך זמן בתהליך שנקרא "יישון", תהליך בו הבשר נשמר בטמפרטורה של 0 מעלות למשך שבועיים ומעלה, כדי שהשריר בבשר ירפה ויתקבל בשר רך.
כמו שאמרנו לא תמיד אפשר לסמוך על כך שהבשר יעבור תהליך נאות אבל יש פתרון והוא לקנות את הבשר ממקום שמומלץ על ידיי כאלה שאיכות ומקור הבשר כן חשובים להם ויש לא מעט כאלו. מי שמעוניין יכול לפנות אלי ולהשאיר לי הודעה ואני אחזור אליו עם תשובות שבטח ישתנו מידי פעם. אני ניזון מביקורות של אנשים שקונים בשר במשך שנים ממקור שנחשב אמין ויש כמה כאלו בכל אזור בארץ.
3. הוכן כהלכה . ישנם בבקר ובעוף חלקי בשר עם אופי שונה ולכל חלק מתאימה שיטת ריכוך שונה. לחלקים שריריים מתאימה שיטת ריכוך ארוכה ולחלקים נייחים מתאימה שיטת בישול קצרה. בשתי שיטות ההכנה (הארוכה והקצרה) אנו צריכים להגיע לידי כך שהתוצר הסופי יהיה טעים ועסיסי.
בכל חומרי הגלם יש סוכר שעל ידי עיבוד נכון הוא הופך לקרמל שנחשב בעיני בלוטות הטעם שלנו ל"טעים" אבל בבשר הוא לא קיים. הבשר הוא בעיקר חלבון אבל יש בו גם אחוז של פחמימות שהם סוכרים מורכבים שכאשר הם באים במגע עם חום גבוהה הם הופכים לקרמל. בנוסף יש האומרים שריח הבשר הצרוב מעורר בנו זיכרון ישן וטוב של ניצחון הישרדותנו (בני האדם- מתחילת האנושות ועד היום).
נתחים שנחשבים נייחים (רכים שאינם שרירים) עוברים שיטת ריכוך מסוג: צלייה על מחבת או על גריל פחמים, גריל של תנור או טיגון ולכולם מכנה משותף, הבשר נחשף מהתחלה לחום מאוד גבוהה שסוגר/ צורב את נקבוביותיו (כמו כוויה) ומשאיר את הנוזלים בתוך הבשר החשיפה לחום הגבוה יוצרת את הקרמל שהופך את הנתח העסיסי ל"טעים".
גם נתחים שרירים עוברים בתחילת ריכוכם חשיפה קצרה לחום גבוהה ואחר כך נצלים בדרך כלל עם נוזלים שעוזרים להם להתרכך ביתר קלות ונשאלת השאלה למה לסגור את נקבוביותם אם גם ככה בזמן בישול של שלוש שעות הבשר מצליח לשחרר את כל עסיסיותו וגם לספוג את הנוזלים שאיתם הוא עובר את תהליך הריכוך בחזרה מה שיהפוך את הבשר שוב לרך ועסיסי?!
אם אתייחס למתכונים של הכנת בשר מכל מיניו ( בקר, עוף, הודו, כבש, טלה, דגים...) אומר שכולם משקרים לכם או יותר נכון לא אומרים לכם את כל האמת לגבי התהליך האמיתי שהבשר צריך לעבור. ישנן כמה נקודות שצריך להתייחס אליהן שבדרך כלל לא נאמרות במתכונים ואם תדעו אותן תזכו כמעט תמיד לתוצאות טובות יותר.
הרבה פעמים כשכותבים מתכון מנסים לפשט את תהליך ההכנה למספר נקודות חיוניות וישנם נתונים נוספים שכדאי למכין המנה לדעת כדי שמנה תצא בדיוק ולא בערך:
1. מידת הנתח – עובי, אורך, רוחב ואחידות. אותם מידות לאורך כל הנתח, לדוגמא: כשמכינים רוסטביף, חושפים את הנתח לחום גבוה מאוד עד לכדי ריכוך של אחוז מסוים של הבשר (מומלץ להשתמש במד חום כדי לדעת מתי הבשר הגיע למידת מוכנותו הרצויה) אבל אם מידות הנתח לא שוות חלק מהנתח יתרכך יתר על המידה בעוד חלקים אחרים לא יתרככו מספיק.
2. טמפרטורת הנתח – מומלץ להתחיל את תהליך הריכוך כאשר הנתח נמצא בטמפרטורת החדר כך כאשר הנתח נפגש עם חום גבוה הוא יתרכך טוב יותר ובצורה אחידה.: אם אצלה בתנור חם מאוד נתח קר מאוד ויחסית גדול אז החלק החיצוני של הבשר יצלה יתר על המידה בעוד חלקו הפנימי יישאר קר. וזה נכון גם לגבי צליית סטייק במחבת או עוף שלם בתנור.
3. כלי ההכנה – אם מדובר בתנור אז באיזה תנור מדובר? ביתי או מקצועי, ההבדל בניהם הוא מאד משמעותי. אם קבעתם מידת חום רצוייה מידת החום האמיתית שהבשר יחשף אליה בתוך התנור יהיה שונה מאד בשני התנורים. אם חיממנו תנור מקצועי לחום 250 מעלות והכנסנו את נתח הצלי לתנור אז תוך 2-5 דקות התנור שאיבד את חומו מפתיחת דלת התנור ומנתח קר שנכנס אליו יחזור לטמפרטורה המקורית שלו, ואם את אותה הפעולה עשינו בשימוש בתנור ביתי ממוצע, התנור יחזור לטמפרטורה המקורית שאותה כיוונו תוך 25 – 30 דקות. זהו הבדל משמעותי בשביל לקבל תוצאות מדויקות. כדי להתגבר על מכשול התנור בלפחות 50% יש לחמם את התנור שעה מראש לטמפרטורה המקסימאלית ולוודא שדלת התנור לא תיפתח סתם, כל פתיחה מיותרת של התנור מורידה את הטמפרטורה של התנור ב – 20 – 30 מעלות וזה פוגע מאד בתהליך הריכוך בכלל ומאריך בצורה משמעותית את זמן הריכוך.
לכל הקשור למחבת אני ממליץ להשתמש תמיד במחבת איכותית כבדה, עדיף בציפוי מונע הידבקות וקשיח במיוחד שמגיע עם אחריות יצרן. אומנם המחבתות האלו עולות יחסית לא מעט כסף אך מי שמתכנן ליהנות מתהליך הבישול והצליה במחבת זקוק לאחת כזו. ישנן כמה חברות מובילות בשוק המחבתות שניסיתי ובראשם עומדת היום חברת woll עם מחבת סוטג' בקוטר 32 ס"מ וישנה גם מחבת סוטג' של חברת ביאלטי מסדרת המאסטרו בקוטר 36 או 40 ס"מ שאני ממליץ ואחריהם עומדות בתור חברת look ו- .carfond ככל שהמחבת תהיה כבדה יותר כך היא תוכל לספוג יותר חום ממקור החום ולהתמודד עם צלית נתחים גדולים וקרים טוב יותר וכך ליצור את הקרמל המבוקש שהוא הרי המקור למושג "טעים".
4. מוגש כהלכה. כדי ליהנות מאכילת הבשר יש להגישו עם התוספות שידגישו את אופיו של הבשר. התוספות לבשר מבושל הם ירקות מבושלים, לבשר צלוי מוסיפים ירקות צלויים ולמוקפץ ירקות מוקפצים.
רצוי להגיש מנת בשר במשקל יחסי של 180 גר' לאדם עם שלושה סוגי ירקות ועם מעט פחמימות כמו תפוחי אדמה או עמילנים כמו אורז. בשר שנעשה היטב לא צריך בכלל ליווי של פחממה היא פשוט מיותרת אבל לפעמים הבשר מוגש עם רוטב ונהוג להגיש אורז כדי שיספוג את הרוטב ובשר שמתאים להכנה בזמן קצר לא אמור להיות מוגש עם רוטב וזה כדי להרגיש את מלא עוצמתו וטעמו הטבעי של הבשר. אם בשר מוגש עם רוטב זה אומר בדרך כלל שמשהוא בבשר חסר, טעם או עסיסיות וכך הרוטב משלים את החסר.
5. נאכל כהלכה. במידה והבשר מוגש היטב מה שנשאר הוא רק לאכול או יותר נכון להתענג עליו והכי חשוב שנישאר עם טעם של עוד.
בתאבון.

נ.ב

אתם מוזמנים להגיב ולשאול כל שאלה בנושא אירוח ובישול גם בקישור הזה, הקישו כאן.



יום שלישי, 22 בפברואר 2011

תרבות יש בישראל

תרבות - יש בישראל
חפרתי וחפרתי ובסוף מצאתי תרבות בישראל, תרבות שניצל.
חשבתם שבוינה הומצא השניצל, הכן הומצא אך בארץ הקודש קיבל בעלות והפך לשם דבר כמעט בכל שולחן ביתי בכל קצוות הארץ. ישראל היא מעצמה של חזה עוף מצופה בפרורי לחם ומתוגן בשמן.
בואו נעשה את זה נכון.
עם נלך אחורה אל המקורות של השניצל בוינה נגלה שהוא עשוי בעיקר מעגל שפרוס דק שנדפק עד שמתרכך, הוא מצופה בקמח, ביצה ופרורי לחם ומתוגן בחמאה.
לשניצל המושלם חוקים ברורים ביותר שיסיעו לכם לקבל תוצאות מושלמות, והם:
מחבת בגודל מינימום 28 ס"מ כבדה (אפשר גם מחבת מברזל אבל עדיף מחבת כבדה ממותג נבחר שתשמש אתכם גם בכל שאר הכנות המזון האהובות עליכם).
עוצמת חום גבוהה ותקינה
שמן צמחי איכותי
חזה עוף טרי פרוס לעובי אחיד (מינימום 1 ס"מ) בגודל ובצורה הרצויה
כלי אכסון עם קמח מתובל במלח ופלפל שחור
קערה עם ביצה טריה טרופה (אפשר גם עם טיפה חרדל)
פרורי לחם (ניתן לשפר עם עשבי תיבול קצוצים, פטרוזיליה, בזיליקום, טימין, סומסום...)
מסננת עם רגליים תקינות לזליגה של שמן עודף
מלקחיים תקינות
רצון להכין שוב את השניצל שיזכר תמיד כשניצל הטוב ביותר לילדים שלי.
איך עושים זאת ביעילות?
מכינים את כל הכלים והמצרכים לפי הסדר הבא:
שני כלי אחסון שטוחים ורחבים עם מכסה האחד עם קמח מתובל במלח ופלפל שחור(טועמים את הקמח.) והשני עם פרורי לחם (אצלי בבית אני משתמש בפרורי לחם שאני מכין משאריות וקצוות מהלחם שאני מכין אבל כל פרורי לחם מתאימים). את הכלים אני מאכסן בסיום השימוש במקפיא.
קערה עם ביצה טרופה
חזה עוף טרי שטוף וחתוך לרצועות בעובי אחד וחצי ס"מ
מכניסים את החזה עוף לתוך הקמח, סוגרים את המכסה ומנערים
מנערים כל חתיכת חזה עוף מצופה בקמח ומכניסים לקערת הביצה הטרופה, מערבבים היטב רק כאשר כל החזות עוף נמצאות בקערה.
שולפים כל פעם חזה עוף מצופה בביצה ומניחים אותו בתוך פרורי הלחם, עוטפים כל חתיכת עוף בפרורי לחם ומהדקים, מניחים על המכסה ומתכוננים לשלב הטיגון.
מלהיטים מחבת כבדה (לא מחממים אלה מלהיטים שזה חום גבוהה יותר מחום גבוהה), מוזגים שמן בגובה 1 ס"מ וישר מניחים את חתיכות השניצל אחד ליד השני, אם לא פחדתם להלהיט את המחבת יקח לכם בערך 20 – 30 שניות טיגון מכל צד ואז בעזרת המלקחיים מוציאים אותם לתוך המסננת, לגובה אחד ליד השני כך שהשמן המיותר יזלוג החוצה (השניצל ממשיך להתרכך שהוא נמצא עם החברים שלו בתוך המסננת ובגלל זה כדאי להשאיר אותם יחד(את השניצלים) לפחות עוד דקה .
עוד משהו :
*עוצמת החום חייבת להישאר כל הזמן גבוהה מאד.
*הסיבה שמקמחים את החזה עוף היא: כדי שהביצה תתפש היטב וכדי שהפרורי לחם יתפשו היטב.
*לא להתבלבל – קודם מלהיטים את המחבת ואחרי זה מוזגים את השמן אחרת השמן יגיע לטמפרטורה גבוהה שתשרוף אותו ועשן כבד יעטוף את המטבח במקרה הטוב.
*הסיבה שמלהיטים את המחבת – כאשר השמן לא בטמפרטורה הנכונה לטיגון השניצל יספוג הרבה שמן, עם תלהיטו את המחבת מראש לטמפרטורה מאד גבוהה ותכניסו לתוכה הרבה שניצל קר יחסית השמן פחות יתקרר וכך השניצל יספוג פחות שמן.
כולם תרים אחר הפלאפל כמאכל הלאומי שבלי לשים לב המנה השולטת היום בשוק הביתי היא שניצל מחזה עוף טרי עם ציפוי פריך וטעים של פרורי לחם.

יום שני, 21 בפברואר 2011

ליהנות או לא ליהנות - זו השאלה

ליהנות או לא ליהנות – זאת השאלה

אתם באמצע יום עבודה עמוס
רצים ממקום למקום ורוצים להספיק הכול אבל לא מספיקים כלום
"ילדים" מסתובבים לכם בין הרגליים.
רוצים שקט.
רוצים שיהיה טעים.
תדמיינו לעצמכם "שקט" תדמיינו ש"טעים"
עכשיו נהפוך את זה למציאות.
יש רק מקום אחד בבית בו תוכלו ליצור לכם שקט, אוכל טעים וקבוצת אוהדים. את התשובה אתם בטח מכירים.
עכשיו תתארו לכם שבתוך מחשבכם האישי אתם יוצרים שם משתמש וססמה וכל פעם שבא לכם אתם לומדים משהו חדש על איך ליצור עוד שקט ואיך שיהיה עוד יותר טעים.
יש לי בשבילכם פתרון פונקציונלי
קורס בישול און ליין שמורכב מ – 10 שיעורי בישול באורך מלא + תוספות שמתעדכנות מידי פעם על חידושים ודרכים יעילות וקצרות יותר להכין אוכל איכותי והכי חשוב בכיף (יש דבר כזה).
הקורס בישול און ליין היינו פרי פיתוח שנעשה בעקבות אלפי שעות לימוד שמתנהלות ברציפות יותר משמונה שנים.

לנרשמים מחכה ספר בישול מיוחד ומקיף עם כל תוכן הקורס, טיפים ואופציה מיוחדת לשאול שאלות.

יום שני, 31 בינואר 2011

הכל עומד להשתנות ברגע שתלחצו על הכפתור הזה


יש דברים בחיים שאי אפשר בלעדיהם

הכול יוכל להשתנות ברגע שתלחצו על הכפתור הזה

השמש זורחת, הפרחים מחייכים, הציפורים מצייצות ובארוחת בוקר נפלאה אשתי היקרה מקריבה את חתיכת האבוקדו האחרונה היישר לפי. בין לבין מתבשלת לה ארוחת ערב טעימה במיוחד: כרעיים עוףמבושלים עם ירקות, נשמע פשוט? אך כדי שהתבשיל יהיה טעים ומפתה הוא זקוק להבנה פשוטה של המושג טעים ושל המושג מפתה, הכל מתועד במצלמת האיפון החדשה היישר לפייס בוק. איך הופכים את התבשיל שלכאורה פשוט לפשוט נפלא? אני מאד מתפתה להרחיב אבל אני מחזיק את עצמי כי מדובר בהמון מידע שכולו חשוב, אך אציין רק מה יש בתבשיל ואת הכמויות.
1 בטטה גדולה קלופה וחתוכה לקוביות בגודל 2 ס"מ
1 בצל גדול חתוך לקוביות בגודל 2 ס"מ
3 גזרים בנונים חתוכים לרצועות בעובי 2 ס"מ
4 שיני שום חצויים
4 כרעיים של עוף גדולים
5 תפוחי אדמה קטנים קלופים וחתוכים לרבעים
מלח ופלפל שחור
2 כוסות ציר עוף משובח.
ברגע זה הכל מתבשל לו וכל הטעמים משתלבים לרוטב זהוב ומתקתק שילווה את כל הירקות והעוף.
היום בבוקר זמן קצר לפני שבני רועי התחיל בקריאותיו, אבאאאא, אבאאאא, אבאאא  עבר לי רעיון בראש, בואו נעשה מהפכה, בואו לא נבשל יותר אם אנחנו לא נהנים לבשל, לא נהנים – לא מבשלים, לא מבשלים אם לא נהנים, מה אתם אומרים, נראה לי רעיון מצוין, תדמיינו לאכול רק בחוץ וכל יום כל הזמן להזמין משלוחים, נשמע פשוט מפתה, אז יאללה למהפכה, מהיום יותר לא מבשלים אם לא נהנים.
השמש עדיין זורחת והציפורים עדיין מצייצות ולי עדיין מתבשל תבשיל עוף וירקות זהוב ומתקתק  שעוד עשר דקות בדיוק יהיה מוכן וכל זה תוך כדי ארוחת בוקר נעימה וכתיבת שורות אלו, איזה כיף.
אני מחלק את החיים ובעיקר את הפעולות במטבח לכיף, פחות כיף ולא כיף בכלל, לא כיף בכלל אני לא עושה יותר כי אני עומד מאחורי המהפכה של עצמי ופחות כיף אני משאיר לאחרים לעשות, לאלו שהפחות כיף שלי הוא הכיף הכי גדול שלהם.
במשך שנים אני משכלל את הכיף במטבח לרמת אומנות, מתרגם את התהליך למילים ומעביר אותם לתלמידי שכל שיעור מזכירים לי איך שינוי קטן עשה כיף גדול.

היום אני פועל בעצמי לשווק ולחשוף את קורס הבישול הבריא כן זה שדרכו תיחשפו לשיטות הכנה של אוכל מזין וטעים והכי חשוב כיף ושמתי לב שרוב האנשים אוהבים בישול תוך כדי צפייה בטלוויזיה אך כאשר מדובר בביצוע המלאכה הם נרתעים ואני מבין למה, יש המון כלים לשטוף, הסכין לא חותכת , הקערות לא מספיק גדולות ומיקסר אין אבל לכל אלו יש פתרון אחד פשוט. להפסיק לבשל כמו שנאמר במהפכה או שהכול יוכל להשתנות ברגע שתלחצו על הכפתור הזה.

יום שני, 24 בינואר 2011

אוכל לא משמין - נשנושים כן


אם גיוון אני יכול להסתדר אבל לאכול רק שרעבים? פה יש בעיה ואפילו בעיה גדולה מאד, לא בעיה אלה אתגר.
אוכל לא משמין – נשנושים כן

בקורס בישול "התחלה חדשה במטבח" אני מלמד למעלה מ-6 שנים לבשל בעיקר מחומרי גלם טריים, בצורה שתדגיש את ערכיהם המזינים ומראה דרך להפוך אותם לטעימים.

סיפור קצר על מקרה אמיתי שקרה לי בסופר – ביום שני בבוקר נסעתי כהרגלי לסופר הגדול והתחלתי למלא את העגלה ב"כל טוב הארץ", הגעתי לחצילים וכהרגלי הרמתי כמעט את כולם עד שהגעתי לשישה חצילים מובחרים שהיו גם יפים וגם קלים, בזמן שהקדשתי זמן לבחירת החצילים פנה אלי עובד הירקות ואמר לי שהחצילים הם לא יהלומים ואז שאלתי את עצמי איך לא חשבתי על זה עד עכשיו, הרי החצילים שבחרתי הם כן יהלומים וכדי לאשר את מחשבתי פניתי חזרה אל עובד הירקות והסברתי לו שכל הירקות הם סוג של יהלום גולמי וכאשר יעברו תחת ידי הם יהפכו ליהלומים מלוטשים וטעימים שערכם יעלה במאות אחוזים מהמחיר ששילמתי על אותו החציל, לא התעכבתי לראותם הבין את דברי אבל נשארתי עם הארה חדשה.

וכאן רשמית אני אומר בלב מלא תקווה שגם אתם, אלו שעוד לא נחשפו לקורס בישול או לקורס בישול און ליין, תוכלו כמוני ללטש כל חומר גלם טרי ליהלום מזין וטעים ושידע בבישול מסוג זה יעבור מאב או אם לדור הבא והבא אחריו.

אם תבשלו היטב מחומרי גלם טריים ותאכלו אותם בצורת הריכוך הנכונה ביותר זה לא יבטיח לכם את אותה הבריאות שאני מאחל לכם ( סיפוק מלא בחיים ואופציה לעשות את מה שנפשכם חפצה ללא מגבלות כל שהם או לפחות לא פיזיות ונפשיות).

חשוב לאכול בצורה מגוונת ורק כאשר אנו רעבים.

אם גיוון אני יכול להסתדר אבל לאכול רק שרעבים? פה יש בעיה ואפילו בעיה גדולה מאד, לא בעיה אלה אתגר.

אנחנו כל הזמן רעבים, למה זה?

יצרני המזון התעשייתי בעיקר חושבים איך למכור ממוצריהם כמה שיותר גם כדי לתחזק את המשקיעים במניותיהם וגם כדי להרוויח יותר כסף ושואלים את עצמם בלא הרף איך נגרום לכל אדם לאכול ממוצרינו כמה שיותר בכל שעה ביום ומגדיר מוצרים לכל זמן ביום.

לא מעט חברות מזון נלחמות על הזמן שלכם בכל יום כדי שתבחרו במזון שהם מייצרים לנשנוש היומי.

משנולדנו ואם אין לנו מחלה תורשתית נדירה קיבלנו את הזכות להשתמש בתחושת רעב מתי שהגוף משדר לנו שהוא זקוק למזון. בזכות המלחמה על הזמן שאנו נוכל להכניס לפינו נשנושים, תחושת הרעב הלכה לאיבוד ובמקומה קיבלנו הרגל מגונה של נשנוש כפייתי .

במצב בריא של הגוף אנחנו אמורים להקשיב לקול התחושות שבגופנו ולהרגיש מתי הגוף רוצה לאכול, לישון, לעשות פעילות גופנית ואפילו מתי הוא זקוק למגע  אוהב, אבל היום כאשר רוב האנשים חיים במרוץ תמידי ומכניסים לגופם כל מוצר ולא תמיד אוכל אמיתי שנמצא פרסומית מתאים לאורח חייהם, מגלים שהתחושות היטשטשו ומוצאים את עצמם לא יודעים מתי הם רעבים באמת, חברות המזון מנצלות זאת ומספקות את הרעב התמידי שהם בעצמם יצרו כל כך טוב.

לפי עקרונותיי המאוד ברורים אינני מעלה בעיה אם אין לי פתרון ממשי, ואכן יש לי, והוא:

להחזיר לעצמנו את התחושות שהם כלי התקשורת החשובים ביותר בין הגוף למוח, בין הצרכים של הגוף ובין מה שהמוח מורה לנו לעשות כדי לספק את אותם הצרכים האלו.

במילים פשוטות הפתרון הוא א' – להיפטר מנשנושים וב' – להיפטר מהרגלי הנשנושים ולהחזיר לעצמנו את התחושות שנעלמו.

איך עושים זאת?

אוכלים ארוחת בוקר מתי שהבוקר שלכם מתחיל עד 5-6 שעות קדימה ואז אוכלים ארוחת צהריים מלאה, מגוונת ומזינה עד עוד 6-7 שעות קדימה, נשמע קל אבל לאלו שרגילים לנשנש ולא מחשיבים את הנשנוש לאוכל זה יהיה מאד קשה.

זו תכנית זמנית שאמורה להחזיר את תחושת הרעב שאבדה בין קוטלי התעשייה.

טיפים להצלחה בתכנית היפרדות מהרגלי נשנוש מזיק:

  1. להרחיק מהבית את כל מה שנחשב לאבי הנשנושים כמו כל מה שמוגדר כחטיף קטן ותמים.
  2. לא לקנות בשום מקום גם במקום שמחשיב את עצמו ל"בריא" כל מה שיחשב חטיף כמו חלווה בכמות מסחרית .
  3. לא להתייחס אל תהליך הפרידה כאל עונש אלא כתוכנית הבראה שתגרום לנו להיפרד מהרגל מגונה ומזיק שגורם לנו לרוב להרגשה לא נעימה.
  4. עוד טיפים בנושא ישלחו מדי פעם כדי לחזק את דרכיכם, אני עברתי את התהליך הזה והיום אני שמח להיות בצד השני, הצד בו אין בבית נשנושים כדי לא להתפתות ולגמוע אותם.

בינתיים בהצלחה.

מהשף שלכם אסף לשר

פוסטים לפי נושאים