יום שבת, 14 באוגוסט 2010

קורס בישול מעשי - תמונות

עושים חיים משוגעים, לומדים ובסוף גם אוכלים ארוחת מלכים.
אתם רואים:
שיפודי עוף בעשבי תיבול, הקדאיף הכי טעים שאכלתי מעודי, ריקוד השמן המסורתי, קוסקוס מושלם, חצילים במילוי בשר עם רוטב עגבניות, פלאפל עם פלפל חריף בפנים - מעט פיקנטי מוגש עם טחינה ועגבניות שרי, אוכלים בלי סכום, צלחות, כלי הגשה, סכום, בקיצור מרגישים את האוכל לפני שאוכלים אותו, חווית אכילה והגשה לא רגילה כדי לצאת מהקופסה.
למנה העיקרית:
ירקות צלויים בתנור, אורז, תבשיל עדשים הודי מתובל, טאבולה, חומוס, מטבוחה, פיתות עבודת יד צלויות במחבת...
במתוקים הכנו:
קרם פטיסייר, קרם שוקולד, ביסקוטים כמו אלו של הטירמיסו שדרך אגב היו מאד מוצלחים, לבבות וואפל בלגי, רוטב פטל, פירות טריים...

היה מאד כיף.









יום שישי, 6 באוגוסט 2010

אכפת לנו מה אנו אוכלים

אכפת לנו מה אנו אוכלים

האם באמת אכפת לנו מה אנו אוכלים?
כנראה לא כל כך.
כי בזכות גישתנו לחיים שמחפשת אחר הדרך המהירה, הנוחה והקצרה, אנו מוצאים את המוצרים המפתים שמתאימים "להפתעתנו" בדיוק לאורח החיים הסוער שבחרנו לחיות בו.
גם אלו שבדיעבד החליטו ללכת בדרך הבריאה וחשבו שאפשר לשלב אותה אם הטירוף היום יומי, אז גם הם "מופתעים" משפע האפשרויות שמוצעות להם כדי "לאכול בריא" .
כאחד בדיוק כמוכם שמכיר את סערת היום יום שלנו, בחרתי לחקור אחר האופציות שעומדות לפני מי שחי את חייו בטירוף ועדיין רוצה לאכול בריא וגיליתי שלא רק שזה לא אפשרי אלה גם לא אפשרי בכלל.
אלו שני הפכים שלא יפגשו לעולם.
אי אפשר לחיות חיים בריאים בקיצורי דרך.
אי אפשר לחיות בטירוף ולאכול בריא, כי אין דבר כזה אוכל בריא, כדי שהאוכל יהיה בריא לנו או יותר נכון יזין אותנו אנו צריכים להבין בכלל מה זה אוכל מזין, איך מכינים אותו ואיך אוכלים אותו.
זה ידרוש מכול אחד או אחת לקחת בחשבון שכדי לאכול מזין ולחיות חיים בריאים צריך להיפטר מהטירוף .
כדי לחיות בריא יש לשלב כמה פעולות יחד ששילובם יהיה הגיוני ויתרום לכל מה שחפצתם בו אי פעם ובנוסף יהוה דרך לתרום כמה שאפשר לאחרים רבים ככל שיהיו.
מה שתאמינו שזו הדרך, זו תהיה הדרך, והיחידים שיוכלו לתמרן בה ולשנות אותה, הם אתם תחת אותה כותרת שבעיקרה תוכלו ליעל את דרכיכם ולתרום מעצמכם יותר, לכמה שיותר אחרים.
כדי להכין אוכל טוב, מזין וטעים ביום יום ולא רק כתחביב יש להיות מרוכז היטב בפעולת הבישול שכוללת כמה שלבים מאד בסיסים: ציוד מתאים, תכנון, הכנות מוקדמות, בישול נכון והגשה.
לבשל נכון זו אומנות חיים לכל דבר שדורשת תרגול רב והיפטרות מהרגלים שעד כה לא תרמו כל כך לחיינו.
כדי לחנך את ילדנו בצורה הטובה והיעילה ביותר לערכים בונים ובריאים, אנו צריכים לחנך היטב קודם את עצמו, כל השאר יבוא מאליו.
בעצמי כבר שש שנים אני חווה את השינוי שמשלב אורח חיים בריא עם סדר יום מאתגר, עם הצורך הלא פשוט בפרנסה, שתשלב הנאה והתפתחות אישית וכלכלית , ומתוך ההתנסות פיתחתי לי דרך לשפר את דרכם של רבים ככל שיהיו ולתרגל עימם יום יום את אומנות הבישול והאפייה .

יום שלישי, 3 באוגוסט 2010

פוסט לשיעור דגים

שיעור דגים

היום כמו בכל יום שלישי בבוקר אני קם מוקדם מאד ונוסע למזח הדיגים ביפו כדי לפגוש את אלכס הדייג שבה במיוחד לארץ מנורבגיה כי שמע על שפע הדגה והמגוון הרב שיש בים התיכון ובעקבות נוגה אשתו שהתאהב בה ממבט ראשון בחוף הים בנורבגיה בקיץ 73.
איש מאד חם וגדול, נצר לשושלת דיגים מאד מרשימה שבה בעקבות האהבה לארץ ישראל ונכון להמשיך כאן את שושלת הדייג המפוארת בה גדל.
אני אוסף לסל קילו סרדינים, לוקוס קטן ושלושה דניסים לא גדולים, בה ישר הביתה, מנקה אותם והולך לשוק (השעה 9:30) שעה מצוינת להליכה לשוק ביום שלישי, בדיוק בזמן שכולם סיימו לפרוק את הסחורה הטרייה ביותר, השוק מלא בריח אדמה וטריות ואני מוכן לקנות עלי פטרוזיליה, כוסברה, לימונים, פלפלים חריפים, שמן זית, זיתים וחמוצים של סמי חמוצים, חצילים, כרובית, עגבניות וקישואים, שום ומרווה. חוזר הביתה, פורק את כל השקיות מהעגלה ושוטף את כל הסחורה הטרייה, מניח אותה על המגבת הנקייה ומתעורר בבהלה, שוב חלמתי.
מספר הדיגים כל שנה מצטמצם ונותרים החקלאים הימיים שאוספים את דגם מתוך הכלובים או בריכות הדגים הצפופים.
זה אומר שהחשיפה של רק קומץ נבחר שמתחלק לשמונים אחוז מסעדות ועשרים אחוז אולי, צרכנים ביתיים שנהנים מדגה טרייה באמת וממבחר הסחורה הטרייה שהדייג אסף איתו מהים.
זה נתון שאמור להדאיג את אלו שקונים דגים בלי להבין בדגים והכוונה במושגים ברורים של רמות טריות ואזורי הדייג שכן עם הדג לא מספיק טרי, זה רק חצי דג במחיר מלא ומה אכל הדג לפני שהוא נכנס לצלחת שלכם, (אוכל מוכן של חברה האכלה זולה לדגים או אוכל ראוי שהדגים אמורים לאכול בטבע).
במידה בהבנתם את חומרת המצב ועדיין מאד אוהבים דגים, כדאי ללכת לאזור בו הדייגים נמצאים לאחר שחזרו מהים ובתמורה לסכומים לא גדולים אך נדיבים ליצור קשרים עם דייגים טובים שמבינים את משמעות הקשר בין הזמן שדגים את הדג והזמן שאוכלים אותו. דייג מחלק את סחורתו למבינים ופחות מבינים, ללקוחות חשובים או חנויות דגים שמקפיאים אותם והורסים אותם עם כניסתם של הדגים לחנות.
יש דרך אחת להכנת דג טרי בגודל של צלחת והיא צלית הדג בשלמותו עם תיבול של מלח, פלפל שחור, ירקות צלויים ליד ויין טוב ועם אפשר בחברה טובה ומבינה או ששואפת להבין או בחברת עצמך, מרוכז כולך בעונג המרקם והטעמים שדג טוב יכול לספק.
אני מבטיח לכם שאת הדג האמיתי הטרי שנעשה בידי מבין בדגים, לא תשכחו כל ימי חייכם, או שתעברו לאזור בעולם שתרבות הדייג בו מספיק מפותחת שדג טרי זה דבר מובן מאליו ולשאול על מידת טריותו זה סוג של העלבה כי את הדגים הטריים שלא אמורים לאכול היום מעשנים או כובשים למחר.
עם אתם מעוניינים להכין ארוחת דגים כדאי לקחת דוגמא מהטובים וללמוד על תוספות מרשימות שילוו היטב את טעמו ומרקמו של הדג ולא ישתלטו בו.
בתחילת כל שיעור דגים, לפני שאנו לומדים להכין: כובעי בצק פילו אפויים במילויי רטטוי, ירקות מאודים, אורז משובח, סלט ירקות קצוץ, חרימה (תבשיל דגים אדום פיקנטי) דג דניס אפוי בשלמותו ושיפודי סלומון צלויים במחבת ולחם טרי, אני מסביר על מקורם של הדגים שאנו אוכלים ועל הערכים שהם מכילים, ועם לקצר כמה שאפשר אסכם שמקורם של הדגים ומידת טריותם האמיתית הם בגדר שאלה שלא כדאי לשאול כי התשובה לא תהיה ברורה ועם נתעמק בה נגלה שלא כל כך כדאי לאכול יותר משני דגים אולי שלושה בחודש.
הדגים אוכלים מה שחקלאי הדגים נותנים להם וזה תלוי במצב רוחם ולא בפיקוח מדיני מחמיר כמו שצריך להיות.
מה הוא דג טרי ומהוא דג טרי?
דג טרי הוא דג שכנס לצלחת אחרי מקסימום עשרים וארבע שעות שיצא מהים ובתנאי שאוחסן כראוי בקירור שמתאים במיוחד לדגים.
דג טרי לעומת זאת מכיוון מוכר הדגים או עיין בלתי מבינה הוא דג שאינו קפוא או דג חצי קפוא (מקורר באפס מעלות).
עם הסתובבתם בעולם וחזיתם במראה דג טרי שהזמין את עצמו לצלחת שלכם אז תוכלו להבדיל אותו מהדג שנמצא בחנות הדגים הקרובה לביתכם ולגלות שאומנם הוא דג ששחה במים אבל הוא לא כל כך מזמין את עצמו לצלחת שלכם.
אני מאד אוהב לבשל את כל חומרי הגלם שהשוק מציע אבל מגלה כל פעם מחדש בעיקר אחרי שהות קצרה בחו"ל את מצב הסחורה האמיתי כאן בארץ.
לסיום ולסיכום אאחל לכם למצוא מקור טוב לדגים בפרט ובכלל לכל שאר חומרי הגלם כדי שתקבלו השראה אמיתית לבישול עילי אצלכם במטבח.
בתאבון.

יום שבת, 3 ביולי 2010

קלוריות

קלוריות
קלוריה היא יחידת אנרגיה, אך השאלה מה טיבה של אותה יחידת אנרגיה.
לדוגמא:
אם אני לומד קרטה ומחליט לנצל את האנרגיה שלי בלשבור דברים בהנפת יד, מה שחשוב זה לא רק מה אני שובר אלא מה יקרה ליד שלי אחרי שאשבור את לוח העץ במקרה הטוב או זכוכית שהיתגרה אותי במקרה הפחות טוב.
אנחנו לא מכוניות ואולי אף פעם לא נהיה.
פעם מכוניות נסעו על חשמל וכשנמצאו כמויות הנפט הראשונות, הם זוקקו לדלקים רבים שהתאימו לפיצוץ שיוצר את האנרגיה שמניעה את הרכב שאנחנו מכירים כיום.
היום מיצרים דלקים שמטרתם להיות זולים ובשימוש ידע, טכנולוגיה והבנה כימאית יוצרים ממעט נפט גולמי, יותר דלקשמתאים למכוניות, וכיום יצור מכוניות מותאם לתערובות הדלק שמפתחים כל פעם מחדש.
נולדנו לפרק מוצרי יסוד אורגנים ליחידות אנרגיה וכל שימוש באנרגיה מעובדת שערכיה המזינים התבלבלו, (הופרדו או נוצרו בשיטה כימית והוחזרו למוצר המעובד), נקלטים בגוף כגורם זר שהגוף צריך להתמודד איתו, אומנם הוא מכיל חומרי יסוד שהגוף מתרגם לאנרגיה, אך הוא בו זמנית פוגע בחוזק המערכת החיסונית וההתפתחות התקינה של כל מערכות הגוף (רגישות לוירוסים, השמנה, אנורקסיה, התפתחות שכלית, ומצב נפשי).
גם עם משחקים במזון היסוד שהחי מקבל כדי להתפתח, נוצר מוצר סופי שהמוח רואה בו סטייק עסיסי, השיניים מפרקות אותו והגוף מעכל אותו, אבל הערכים שנטמאים מאותו סטייק הם לרוב ערכים של המזון שהוא אכל (החי), שלצערנו מסתכם בתירס, ולא שתירס זה לא מזין, אלה לאכול רק תירס זה לא מזין, לא את גוף החיה ולא את גוף חיית האדם.
כל פעם שאני רואה ספרים שמבוססים או משלבים את המזון במושג קלוריות אני פשוט מוטרד, אני מוטרד, ואומר זאת בעדינות - מבורות, חוסר הבנת המציאות והצורך להשתלב בה, והטעית ציבור שלם בכל העולם שלא בודק איך המושג קלוריות משתלב עם מה שהגוף באמת צריך.
העולם היום רוצה יותר כסף מאהבה.
אחד מהמפעלים הענקיים בעולם שמייצר את הכי הרבה כסף הוא מפעל המזון התעשייתי, איפה שיש כסף יש המון כוח להשפיע ומי שמקבל כל כך הרבה כוח לפעמים מתבלבל ומאמין בשקרים שהוא מוכר(לצערי ולצערנו). מעניין אותי במיוחד מה אוכל איש הקורנפלקס בבוקר. אני מבטיח לכם שהוא לא כל כך רוצה לגעת במוצר הזה ועם כל הכסף שהוא עושה מיצור ומכירת הקורנפלקס ובכלל כל מוצרי המזון שהוא ממציא מחדש, יש לו שף פרטי שמכין לא מזון משובח, הוא אוכל במסעדות המפוארות והיקרות ביותר ואולי הוא חובב בישול מושבע שמכין אוכל אמיתי ומזין באמת, אחד מהם בטוח. אנחנו אוכלים קורנפלקס כי עובדיו הכישרוניים שכנעו אותנו שזה נוח ואולי קצת מזין כחלק מאורך חיים מאוזן ובריא עם פעילות גופנית ומזון אמיתי.
לצורך הבהרה וישור קו, אוכל מזין הוא אך ורק אוכל שהוכן מחומרי גלם טריים ונאכל זמן קצר מהכנתו (מקסימום 3-5 ימים ללא חומרים כאלה ואחרים שנועדו לשמר את המזון).
כדי להכניס קצת פרופורציה לכל מה שנאמר עד כאן, הגוף שלנו יכול להפוך חומרים שונים לאנרגיה וכיום שהמוצרים שאנו משתכנעים לצרוך לא כל כך מזינים, רצוי לתת לגוף לפחות שמונים אחוז אוכל שהוא אמיתי, נקי ומזין ובכל שאר העשרים האחוזים שנשארו לאכול כל מה שבה לנו.
המטרה שלי להראות ולהזכיר למי שיודע מה זה אוכל אמיתי, כזה שאימא או אבא הכינו לנו כשהיו קטנים שכדי לגדול טוב צריך לאכול טוב ולאכול טוב זה לאכול מזין, טרי שנעשה באהבה ותשומת לב.
באהבה
אסף לשר





יום חמישי, 1 ביולי 2010

80/20 זה לא מספר


20 / 80 זה לא מספר זו דרך חיים חדשה
שואלים אותי לא פעם ולא פעמיים איך אני כל כך רזה ואני כל הזמן עובד עם אוכל.
התשובה מאד פשוטה " 20/80" ברגע שתתחילו לחיות לפי הכלל של "20/80" חייכם ישתנו וישתפרו מהקצה אל הקצה.
מהי שיטת ה "20/80 "?
80 אחוז רק אוכל שמורכב מחומרי גלם טריים ולא ארוזים כמו למשל: ירקות, פירות, ירק, קמח טרי, ביצים, קייטניות, דגנים, גרעינים, אגוזים, תפוחי אדמה, פסטה טרייה, אורז מבושל עם ציר, לחם טרי שאתם מכינים לבד בבית...
20 אחוז מזון טרי לנשמה כמו למשל: חלב, בשר, עוף, דגים, גבינות שמנות, שמנת מתוקה, שוקולד, מתוקים משובחים (רצוי שהכנתם לבד), אוכל שמוזמן ממסעדה ובעיקרון כל מה שאתם מאד אוהבים ונחשב מזיק ביותר לגוף.
השיטה בונה על היותכם אנושיים וכתוצאה מכך מאד עצלנים, אם תרצו לאכול פסטה, זה אומר שתצטרכו ממש להכין אותה, לא שזה בעיה אבל זה ידרוש מכם ממש לקום מהספה ומהטלביזיה
וליהנות מהכנת פסטה משובחת. התוצאה תשכנע אתכם לקום גם בפעם הבאה ושוב להכין פסטה טרייה כמובן.
אם בה לכם משהוא מתוק אז תמיד יהיה לכם פרי שאתם אוהבים למילוי הצורך המתוק (3 פירות מתוקים ביום).
אם בה לכם קינוח משובח, אז תתענגו על שורת שוקולד אהוב (רק פעם ביום), או קינוח אהוב במיוחד בכמות של כוס יין קטנה חד פעמית.
בה לכם חטיף, אז תשכחו מזה או שתכינו לכם פרוסות לחם פריכות וצלויות עם : ריבה תוצרת בית, שוקולד נוטלה, חמאה, חמאה ודבש, טחינה ואו גם ירקות צלויים או טריים, נקניק משובח (כזה שנקנה במעדנייה, רצוי תוצרת חוץ ועם הרבה שומן), ביצת עיין, סלט ירקות עשיר או פשוט...
רוצים קוראסון עשיר בחמאה כמו שהצרפתים עושים, אין בעיה, תכינו, בפעם הראשונה כנראה לא תצליחו, אבל בפעם השנייה זה כבר יהיה ממש קרוב למוכר, תוסיפו בפנים המון שוקולד ובפעם הראשונה והשנייה הוא יחפה כמעט על כל טעות שתעשו (כמעט) .
רוצים קולה – קולה ליטר וחצי, פעם אחת בשבוע. תתרגלו לשתות מים מהברז, מומלץ להוסיף מעט לימון סחוט ולהתרגל לטעם, גם תה קר או חם מעשבים יבשים ואהובים יחליפו בקלות משקאות קלים מזיקים.
תעשו רשימה ארוכה של התבשילים הכי אהובים עליכם ותתחילו להתאמן בהכנתם, כל פעם תשימו לב שייקח לכם פחות זמן והתוצאות ישתבחו באחריות אישית שלי, עם לא אני בה לעזרה.
הכי חשוב בשיטה היא ההבנה שאתם בונים לכם עתיד עשיר יותר ולא רק באוכל אלה בתרבות משפחתית שתעבור מאב לבן או מאימא לבת ותשאיר את חותמכם בעולם גם כשלא תהיו.
מה שיפה ופרקטי בשיטה שאני מציע לכם בחינם, היא שאפשר להתקדם בה שלב אחרי שלב, סתם.
השיטה דורשת ממך בצורה די חדה לוותר על כל המרכיבים המעובדים שהתרגלתם אליהם ולהתחיל ליהנות מאוכל מזון אמיתי לגוף, לנפש ולנשמה.
שימוש בשיטת "20/80" תקצץ לכם משמעותית את סכום הכסף שאתם מוציאים על האוכל בסופר.
אתם תרזו במהירות שיא במידת הצורך ותישארו רזים ויפים בהבטחה עם אחריות ממני.
שיטת ה"20/80" דורשת ממך בשלב מתקדם לארח יותר אנשים ממה שאתם רגילים, גם כי זה כיף וגם כי זה יעלה לכם פחות ממה שאתם רגילים.

תמונות נוספות מתוך שעורי הבישול


















































































יום חמישי, 24 ביוני 2010

מכל זה יצא ניוקי


מכל זה יצא ניוקי

כבר חמש שנים אני מתרכז בלימוד הכנת אוכל ממקום של התפתחות אישית, הכוונה היא להשתמש בהכנת האוכל כתרפיה, כתחביב, כדרך לקחת אחריות על מה שנכנס ונטמע בגופנו, ובעיקר האופציה שלי אסף לשר לתרום ולגרום לכמה שיותר אנשים ליהנות ולחוות את מה ואיך שאני חי.

האם אני חי בסרט, האם עוד מעט אתעורר?

כמו שאמרתי כבר חמש שנים אני מתמקד בלימוד הכנת אוכל ממקום נקי של הנאה ומקצועיות ומחשיב את פועלי כהצלחה גדולה, אני מקבל כל יום תגובות חמות, כנות ומבחינתי עצומות על השינוי או השיפור שהצלחתי להכניס לחיי אנשים, הדרך שאנשים מדברים על אוכל השתנה .(במקום להכין אוכל כי צריך לאכול או להאכיל, מכינים אוכל טוב ומזין כי זה כיף לבשל , וזה מרגיע, והתוצאות מדברות בעד עצמם).

יש ימים שנראה כאילו אני חי בתוך בועה שהכול ורוד בה, אני מתכנן דרכים להשפיע ולתרום ובין רגע התוכנית יוצאת לדרך ונראה שהגלגל זז, אני עושה את מה שאני יודע הכי טוב לעשות והכי נהנה ממנו שזה לימוד הבישול והאפייה ואנשים מגיבים באהבה ומגיעים ללמוד וליהנות ממקום שכולו אהבה לאוכל ולחיים.

יש ימים שנראה כאילו יש גורם שרוצה לנפץ את הבועה הכול כך יפה שבניתי לי, ממש ממלכה משלי, מקום שאני יכול לעשות את מה שאני הכי אוהב ותוך כדי כך גם לתרום ולהראות דרכים ליהנות מהאוכל והחיים כמו שאני נהנה.

קיבלתי יותר מסימן שאמר לי לבנות מקום משלי, אבל מערך המציאות קצת מאתגר אותי. בחמש שנים בניתי לי ביטחון מקצועי בתחום העבודה ודרך לתרגם אותו לכסף, אך הגעתי לשלב שצריך לעלות מדרגה לקחת את כל הביטחון והכישרון שניתן לי ולפרוץ עם מקום משלי.

אני האיש העשיר ביותר שאני מכיר אך לא במזומנים נגישים שיעזרו לי לפתוח את המקום, יש דרכים רבות להגשים את משאלתי ומכאן אני מגיע לניוקי.

יום רביעי השעה ארבע, אורי הולכת ללמוד ואני מבלה עם בני (רועי) בן השלוש וחושב מה נעשה ביחד שגם ירגיע אותי עם כל מה שעובר לי בראש וגם שיהיה פרקטי, שזה ארוחת ערב טעימה ומזינה, ניוקי.

אני חייב לציין שזמן ההכנה עם רועי היה פשוט מופלא, כרגיל.

התפוחי אדמה מתבשלים וכשהם רכים בדיוק במידה אני מוציא את המים מהסיר, מחכה חמש דקות ומוציא אותם לקרש החיתוך, הקליפה מתקררת ואני ורועי מקלפים את תפוחי האדמה או יותר נכון אני מקלף ורועי מנשנש, יחד אנחנו מועכים את תפוחי האדמה עם מועך מיוחד לניוקי, רועי שובר ביצים, מערבב אותם עם תפוחי האדמה ומוסיף קמח, בדיוק כמה שצריך, ביחד אנו מערבבים ומוציאים את הבצק שנוצר לשולחן העבודה ולשים אותו עד שמתקבל בצק אחיד. בעזרת הידיים אני מעט משטח את הבצק ומחלק אותו לרצועות בעובי 2 ס"מ, כל רצועה הופכת לנחש ארוך שמתקבץ ליד עוד כמה נחשים באותו הגודל ונחתכים למלא ניוקים קטנים, רועי מקבל רצועת בצק שיוכל להעתיק את מה שאני עושה, זה מצליח אבל גם לצפות את כל ידיו הקטנות והחמודות בכל הבצק שבסוף נשטף לכיור.

המים רותחים, רוטב עגבניות שהכנתי מראש מחכה במחבת גדולה ועמוקה מבעבע בעדינות, הניוקי נכנס בקבוצות קבוצות למים הרותחים וכשהניוקי צף הוא יוצא לרוטב וקופץ לו עד שכל הרוטב מצפה את כל הניוקי, הניוקי מוכן, השולחן נקי ואני ורועי כבר מאד רעבים לניוקי הכול כך משובך שהכנו יחד. החלפנו צלחת ניוקי טרייה בעוגיות טריות וטעימות מהשכנים והתחלנו להתענג על הניוקי אחד אחד, ולקינוח גם הרווחנו עוגיות שממש עכשיו יצאו מהתנור, זה היה ממש כיף.

אסף לשר

















פוסטים לפי נושאים