אוכל לא משמין – נשנושים כן
בקורס בישול "התחלה חדשה במטבח" אני מלמד למעלה מ-6 שנים לבשל בעיקר מחומרי גלם טריים, בצורה שתדגיש את ערכיהם המזינים ומראה דרך להפוך אותם לטעימים.
סיפור קצר על מקרה אמיתי שקרה לי בסופר – ביום שני בבוקר נסעתי כהרגלי לסופר הגדול והתחלתי למלא את העגלה ב"כל טוב הארץ", הגעתי לחצילים וכהרגלי הרמתי כמעט את כולם עד שהגעתי לשישה חצילים מובחרים שהיו גם יפים וגם קלים, בזמן שהקדשתי זמן לבחירת החצילים פנה אלי עובד הירקות ואמר לי שהחצילים הם לא יהלומים ואז שאלתי את עצמי איך לא חשבתי על זה עד עכשיו, הרי החצילים שבחרתי הם כן יהלומים וכדי לאשר את מחשבתי פניתי חזרה אל עובד הירקות והסברתי לו שכל הירקות הם סוג של יהלום גולמי וכאשר יעברו תחת ידי הם יהפכו ליהלומים מלוטשים וטעימים שערכם יעלה במאות אחוזים מהמחיר ששילמתי על אותו החציל, לא התעכבתי לראותם הבין את דברי אבל נשארתי עם הארה חדשה.
וכאן רשמית אני אומר בלב מלא תקווה שגם אתם, אלו שעוד לא נחשפו לקורס בישול או לקורס בישול און ליין, תוכלו כמוני ללטש כל חומר גלם טרי ליהלום מזין וטעים ושידע בבישול מסוג זה יעבור מאב או אם לדור הבא והבא אחריו.
אם תבשלו היטב מחומרי גלם טריים ותאכלו אותם בצורת הריכוך הנכונה ביותר זה לא יבטיח לכם את אותה הבריאות שאני מאחל לכם ( סיפוק מלא בחיים ואופציה לעשות את מה שנפשכם חפצה ללא מגבלות כל שהם או לפחות לא פיזיות ונפשיות).
חשוב לאכול בצורה מגוונת ורק כאשר אנו רעבים.
אם גיוון אני יכול להסתדר אבל לאכול רק שרעבים? פה יש בעיה ואפילו בעיה גדולה מאד, לא בעיה אלה אתגר.
אנחנו כל הזמן רעבים, למה זה?
יצרני המזון התעשייתי בעיקר חושבים איך למכור ממוצריהם כמה שיותר גם כדי לתחזק את המשקיעים במניותיהם וגם כדי להרוויח יותר כסף ושואלים את עצמם בלא הרף איך נגרום לכל אדם לאכול ממוצרינו כמה שיותר בכל שעה ביום ומגדיר מוצרים לכל זמן ביום.
לא מעט חברות מזון נלחמות על הזמן שלכם בכל יום כדי שתבחרו במזון שהם מייצרים לנשנוש היומי.
משנולדנו ואם אין לנו מחלה תורשתית נדירה קיבלנו את הזכות להשתמש בתחושת רעב מתי שהגוף משדר לנו שהוא זקוק למזון. בזכות המלחמה על הזמן שאנו נוכל להכניס לפינו נשנושים, תחושת הרעב הלכה לאיבוד ובמקומה קיבלנו הרגל מגונה של נשנוש כפייתי .
במצב בריא של הגוף אנחנו אמורים להקשיב לקול התחושות שבגופנו ולהרגיש מתי הגוף רוצה לאכול, לישון, לעשות פעילות גופנית ואפילו מתי הוא זקוק למגע אוהב, אבל היום כאשר רוב האנשים חיים במרוץ תמידי ומכניסים לגופם כל מוצר ולא תמיד אוכל אמיתי שנמצא פרסומית מתאים לאורח חייהם, מגלים שהתחושות היטשטשו ומוצאים את עצמם לא יודעים מתי הם רעבים באמת, חברות המזון מנצלות זאת ומספקות את הרעב התמידי שהם בעצמם יצרו כל כך טוב.
לפי עקרונותיי המאוד ברורים אינני מעלה בעיה אם אין לי פתרון ממשי, ואכן יש לי, והוא:
להחזיר לעצמנו את התחושות שהם כלי התקשורת החשובים ביותר בין הגוף למוח, בין הצרכים של הגוף ובין מה שהמוח מורה לנו לעשות כדי לספק את אותם הצרכים האלו.
במילים פשוטות הפתרון הוא א' – להיפטר מנשנושים וב' – להיפטר מהרגלי הנשנושים ולהחזיר לעצמנו את התחושות שנעלמו.
איך עושים זאת?
אוכלים ארוחת בוקר מתי שהבוקר שלכם מתחיל עד 5-6 שעות קדימה ואז אוכלים ארוחת צהריים מלאה, מגוונת ומזינה עד עוד 6-7 שעות קדימה, נשמע קל אבל לאלו שרגילים לנשנש ולא מחשיבים את הנשנוש לאוכל זה יהיה מאד קשה.
זו תכנית זמנית שאמורה להחזיר את תחושת הרעב שאבדה בין קוטלי התעשייה.
טיפים להצלחה בתכנית היפרדות מהרגלי נשנוש מזיק:
בינתיים בהצלחה.
מהשף שלכם אסף לשר
|
