תפתחו את העניים ותפסיקו לעשות מה שאחרים אומרים לכם
ניתן לומר בחיינו שיש לנו אויבים והם נקבעים על פי הרגשתנו בזכות השאלה, האם הם פועלים לטובתנו או לרעתנו.
האויב היחיד שקיים, נמצא בדרך החשיבה שלנו ובעשייה המושפעת ממנו.
ניתן להתייחס לתעשייה כאל מכונה משומנת שנועדה ליצור את כל מה שאנחנו מכירים בצורה זולה, מהירה ובצורה טבעית גם לא איכותית, כדי שתוכל להרוויח הרבה מאד כסף לתועלתה הפרטית.
התעשייה היא פרי מחשבתנו ויצירתנו.
עם תשנו את הדרך שאתם חושבים, תוכלו ליצור תעשייה שתפעל לטובתכם הבלעדית, שתוכל ליצור רווח שיהיה נחלת הכלל .
אנחנו קונים את כל מה שמוכרים לנו בלי לשאול איך זה יוכל להועיל לנו. כך נולדה תעשייה שמעודדת את דרך חשיבה זו כדי להמשיך ולהתקיים.
התעשייה מעודדת אתכם בצורות מאד מתוחכמות להמשיך ולהיות חסרי רגישות לגבי הצרכים האמתיים שלכם.
הצורך הלא מבוקר שלכם למוצרי חלב, בשר, חטיפים, שתייה ממותקת, שימורים, קפואים או כל חומר מעובד אחר הוא פרי עמלם המוצלח של אנשי השיווק והפרסום הגאוניים, לגרום לכם לאכול כמה שיותר מהמוצרים שלהם. הם לא משקרים כאשר הם מסבירים שאם תאכלו מהמוצר שלהם לא יקרה לכם שום דבר רע וזה נכון, אבל לצערנו לאותה חברה או תאגיד גדול יש כמה מוצרים שאולי לאכול כל אחד בנפרד פעם או פעמיים בשבוע זה לא מזיק אבל הם גורמים לכם לאכול מינימום שלושה מוצרים ביום ואפילו יותר, מה שהופך את המוצר למזיק.
צריך לזכור משפט מנחה מאד חשוב
אוכל שאינו מזין הוא אוכל מזיק.
לסיכום יש כמה דברים שצריך להפסיק לעשות וכמה דברים שצריך להתחיל לעשות.
צריך להפסיק לעשות כל מה שגורם לנו להרגשה לא נעימה ולהתחיל ליהנות ולפתח את מה שעושה לכם להרגיש טוב.
יום שישי, 23 באוקטובר 2009
הפתרון נמצא בהנאה
הפתרון נמצא בהנאה
הסרטן, הסוכרת ושלל המחלות הסופניות הם טעות באבחנה, המחלה האמיתית נמצאת עמוק יותר ולא בתופעות הלוואי, המחלה הייתה הרבה לפני שמצאו אותה או שחשבו למצוא אותה.
היא שוכנת עמוק יותר במשהו שנראה כמו חיים רגילים אך הם לא. עד עכשיו קראתי לתופעה "אנשים חיים מתים" – הם אומנם צוחקים וקמים כל בוקר אך לא באמת מתואמים עם מה שמיועד לקרות להם, ובגלל זה חלק מהם מת.
עד היום חשבתי שאין דבר כזה באמת מחלה תורשתית אך עכשיו הכול מתבהר לי ואני רואה את התמונה הרבה יותר בברור, מחלה תורשתית היא הרגלי חיים שעוברים בירושה ואת זה הרבה יותר קל לשנות מעכשיו שאנו יודעים שהמחלה היא לא תופעות הלוואי אלא ההרגלים.
אם אתה מרגיש טוב אין זה אומר שאתה בריא!
הפתרון הוא להראות איך לבחור להסתכל על מה שקורה בחיים ולהבין שהמחלה נמצאת בדרך שאנשים חיים את חייהם, ולא בתופעות הלוואי ובשמות של מחלות כרוניות כאלה ואחרות, כל אלה הם רק תרוץ של אותה בעיה.
קודם צריך להבין שהבעיה לא נמצאת בגוף החומרי וברגש שמגיב לכימיקלים בגוף, אלה בפוטנציאל האנושי שלא מיישר קו עם הערכים שמאפיינים את הדרך של האדם להתפתח.
הפתרון נמצא בהנאה
מחלה היא הדרך הטבעית של הנשמה לומר לגוף מספיק עם כל ההתייחסות האדישה הזאת לערך החיים , עכשיו שכסף ואהבה כבר לא כל כך חשובים, והתחייבויות כבר לא משנות כי מה שווים התחייבויות ללא החיים להתחייב אליהם, עכשיו אתה יכול להתפנות לדבר החשוב ביותר (החיים) וללמוד להעריך אותו כשהוא לא מובן מאליו.
או שתבחר למות או שעם הערך למושג חיים תיקח את עצמך בידיים ותעשה סוף סוף את מה שהייתה אמור לעשות מהתחלה, פשוט ליהנות.
את כל מה שרשום פה לא אני המצאתי , תורה זו הומצאה עוד משחר ההיסטוריה לפני חמשת אלפים שנה בערך לפי התיעוד הקיים, אומנם היום יש מטפלים שמטפלים בשיטות עתיקות אלו אבל הם מטפלים ישירות בבעיה הפנימית או בחוסר האיזון הפנימי ולא בדרך למציאת הפתרון ביישור קו של האיזון הפנימי מול החיצוני.
הסרטן, הסוכרת ושלל המחלות הסופניות הם טעות באבחנה, המחלה האמיתית נמצאת עמוק יותר ולא בתופעות הלוואי, המחלה הייתה הרבה לפני שמצאו אותה או שחשבו למצוא אותה.
היא שוכנת עמוק יותר במשהו שנראה כמו חיים רגילים אך הם לא. עד עכשיו קראתי לתופעה "אנשים חיים מתים" – הם אומנם צוחקים וקמים כל בוקר אך לא באמת מתואמים עם מה שמיועד לקרות להם, ובגלל זה חלק מהם מת.
עד היום חשבתי שאין דבר כזה באמת מחלה תורשתית אך עכשיו הכול מתבהר לי ואני רואה את התמונה הרבה יותר בברור, מחלה תורשתית היא הרגלי חיים שעוברים בירושה ואת זה הרבה יותר קל לשנות מעכשיו שאנו יודעים שהמחלה היא לא תופעות הלוואי אלא ההרגלים.
אם אתה מרגיש טוב אין זה אומר שאתה בריא!
הפתרון הוא להראות איך לבחור להסתכל על מה שקורה בחיים ולהבין שהמחלה נמצאת בדרך שאנשים חיים את חייהם, ולא בתופעות הלוואי ובשמות של מחלות כרוניות כאלה ואחרות, כל אלה הם רק תרוץ של אותה בעיה.
קודם צריך להבין שהבעיה לא נמצאת בגוף החומרי וברגש שמגיב לכימיקלים בגוף, אלה בפוטנציאל האנושי שלא מיישר קו עם הערכים שמאפיינים את הדרך של האדם להתפתח.
הפתרון נמצא בהנאה
מחלה היא הדרך הטבעית של הנשמה לומר לגוף מספיק עם כל ההתייחסות האדישה הזאת לערך החיים , עכשיו שכסף ואהבה כבר לא כל כך חשובים, והתחייבויות כבר לא משנות כי מה שווים התחייבויות ללא החיים להתחייב אליהם, עכשיו אתה יכול להתפנות לדבר החשוב ביותר (החיים) וללמוד להעריך אותו כשהוא לא מובן מאליו.
או שתבחר למות או שעם הערך למושג חיים תיקח את עצמך בידיים ותעשה סוף סוף את מה שהייתה אמור לעשות מהתחלה, פשוט ליהנות.
את כל מה שרשום פה לא אני המצאתי , תורה זו הומצאה עוד משחר ההיסטוריה לפני חמשת אלפים שנה בערך לפי התיעוד הקיים, אומנם היום יש מטפלים שמטפלים בשיטות עתיקות אלו אבל הם מטפלים ישירות בבעיה הפנימית או בחוסר האיזון הפנימי ולא בדרך למציאת הפתרון ביישור קו של האיזון הפנימי מול החיצוני.
רפואה, לא מה שהיה פעם
רפואה, לא מה שהיה פעם.
היום כולם יודעים שידע הרפואה נגיש לכולם ואפילו בשפה פשוטה.
כמעט בכל זמן בהיסטוריה פרט לזמן האחרון הרפואה הייתה שייכת לעם ולא רק לבעלי השכלה אקדמאית .
מה שקובע בסופו של דבר את "איכות" הרופא או שיטת הטיפול הוא מה המטופל מרגיש כשהוא הולך לרופא. הכוונה היא לחוסר הביטחון שחש המטופל בשיטה שמאכילה אותנו בתרופה ולא בפיתרון, ובמקביל מעשירה את מדע הטכנולוגיה ולא את בריאות האדם.
אין לי אפילו צל של ספק שכל רופא בתוכו מבין על מה אני מדבר, ובמקום לקחת אחריות על כישלון השיטה שאמורה לרפא את מכלול הבעיות היא מתעסקת בפתרון הטכנולוגיה שמחביא בעיקר את תופעת הלוואי של הבעיה.
כל חברת תרופות נבונה תוכיח איך היא עוזרת לאדם לא לסבול ולהימנע מכאב.
מהו כאב אם לא הדרך של הגוף לצלצל בפעמוניו על משהו לא תקין שמתחולל לאדם כאינדיווידואל בחיים ולא בהכרח בתוך הגוף.
הרפואה טובה אבל החברה מקולקלת והרפואה היום היא חלק מהתופעה החברתית של זמננו.
הרפואה אמורה לתמוך בבריאות האדם, וכל העוסק במקצוע צריך להקדיש את חייו לתמיכה בבריאות האדם ולא בתעשייה עשירה שדואגת יותר לכיסה של יצרני התרופות.
ששאולים רופא מה עיקר עיסוקו הוא צריך לומר שהוא מקדיש את כל זמנו כדי לענות על השאלה איך אני יכול לטפל באנשיי בדרך הטובה ביותר, כזאת שמחנכת את האדם לדאוג ולאבחן את עצמו ובשיתוף עם הידע של הרופא למצוא דרכים טובות לפתור את הבעיה האמיתית.
אני מבין שאפשר להתרשם מהכתוב כאילו אני חוויתי חוויה לא נעימה עם רופאים אבל בכל הכנות נראה לי שגם הרופאים שילכו לרופאים כדי שיטפלו בהם ולא יזכירו את היותם רופאים יוכלו לשים לב לתופעה.
בגלל היותי אבא חדש לילד ראשון אנחנו מרבים לבקר אצל הרופאים על כל דבר קטן שצץ והיחס שאנו מקבלים הוא אומנם מאד סבלני ונעים אבל כשאני מתחיל לשאול שאלות אז נראה לי שהסבלנות נגמרת ונראה כאילו הרופא חורג מתפקידו כדי להסביר לי מה בדיוק הבעיה וישר ניגש לרשום לי מרשם כדי להעשיר גם מחר את חברות התרופות.
מה אני מצפה?
אני מצפה שכל רופא שמטפל באנשים ישאל את עצמו את השאלה הבאה:
איך אני יכול או יכולה להסביר למטופל שלי בדרך הפשוטה המובנת והעממית ביותר מה בדיוק הבעיה?
אילו פעולות מנע עלי לכוון את המטופל לעשות כדי שאותה בעיה לא תחזור על עצמה ?
מה אני מרגיש שאני צריך ללמוד עוד כדי לשרת את מטופלי טוב יותר?
איך אני יוצר אצל המטופל הרגשת ביטחון לגבי היותי רופא טוב?
היום כולם יודעים שידע הרפואה נגיש לכולם ואפילו בשפה פשוטה.
כמעט בכל זמן בהיסטוריה פרט לזמן האחרון הרפואה הייתה שייכת לעם ולא רק לבעלי השכלה אקדמאית .
מה שקובע בסופו של דבר את "איכות" הרופא או שיטת הטיפול הוא מה המטופל מרגיש כשהוא הולך לרופא. הכוונה היא לחוסר הביטחון שחש המטופל בשיטה שמאכילה אותנו בתרופה ולא בפיתרון, ובמקביל מעשירה את מדע הטכנולוגיה ולא את בריאות האדם.
אין לי אפילו צל של ספק שכל רופא בתוכו מבין על מה אני מדבר, ובמקום לקחת אחריות על כישלון השיטה שאמורה לרפא את מכלול הבעיות היא מתעסקת בפתרון הטכנולוגיה שמחביא בעיקר את תופעת הלוואי של הבעיה.
כל חברת תרופות נבונה תוכיח איך היא עוזרת לאדם לא לסבול ולהימנע מכאב.
מהו כאב אם לא הדרך של הגוף לצלצל בפעמוניו על משהו לא תקין שמתחולל לאדם כאינדיווידואל בחיים ולא בהכרח בתוך הגוף.
הרפואה טובה אבל החברה מקולקלת והרפואה היום היא חלק מהתופעה החברתית של זמננו.
הרפואה אמורה לתמוך בבריאות האדם, וכל העוסק במקצוע צריך להקדיש את חייו לתמיכה בבריאות האדם ולא בתעשייה עשירה שדואגת יותר לכיסה של יצרני התרופות.
ששאולים רופא מה עיקר עיסוקו הוא צריך לומר שהוא מקדיש את כל זמנו כדי לענות על השאלה איך אני יכול לטפל באנשיי בדרך הטובה ביותר, כזאת שמחנכת את האדם לדאוג ולאבחן את עצמו ובשיתוף עם הידע של הרופא למצוא דרכים טובות לפתור את הבעיה האמיתית.
אני מבין שאפשר להתרשם מהכתוב כאילו אני חוויתי חוויה לא נעימה עם רופאים אבל בכל הכנות נראה לי שגם הרופאים שילכו לרופאים כדי שיטפלו בהם ולא יזכירו את היותם רופאים יוכלו לשים לב לתופעה.
בגלל היותי אבא חדש לילד ראשון אנחנו מרבים לבקר אצל הרופאים על כל דבר קטן שצץ והיחס שאנו מקבלים הוא אומנם מאד סבלני ונעים אבל כשאני מתחיל לשאול שאלות אז נראה לי שהסבלנות נגמרת ונראה כאילו הרופא חורג מתפקידו כדי להסביר לי מה בדיוק הבעיה וישר ניגש לרשום לי מרשם כדי להעשיר גם מחר את חברות התרופות.
מה אני מצפה?
אני מצפה שכל רופא שמטפל באנשים ישאל את עצמו את השאלה הבאה:
איך אני יכול או יכולה להסביר למטופל שלי בדרך הפשוטה המובנת והעממית ביותר מה בדיוק הבעיה?
אילו פעולות מנע עלי לכוון את המטופל לעשות כדי שאותה בעיה לא תחזור על עצמה ?
מה אני מרגיש שאני צריך ללמוד עוד כדי לשרת את מטופלי טוב יותר?
איך אני יוצר אצל המטופל הרגשת ביטחון לגבי היותי רופא טוב?
יום רביעי, 21 באוקטובר 2009
הפוליטיקה של המזון מאת אסף לשר
הפוליטיקה של המזון מאת - אסף לשר
פוליטיקה – שיטת ניהול של ענייני הכלל
של המזון – ניהול עניני התזונה של הכלל בחברה מרובת אנשים
בפסגת המנהיגות ישנו מי שעוסק בענייני הכלל ומחליט מה אנחנו כחברה נאכל.
איך הוא עושה זאת?
הוא מחליט אילו אבות מזון הכרחיים לקיומנו ולבריאותנו ודואג לכך שהעם יוכל לקנות אותו במחיר סביר ושווה לכל נפש.
זה אומר שאנו אוכלים מה שהוא החליט בשבילנו שנאכל. עד לפה הכול נשמע טוב אבל בהחלטתו ישנם מניעים נוספים שלא בהכרח קשורים לבריאותנו והם: תקציב וסדר עדיפויות מדיני. עם צריך עוד נשק ונשק עולה כסף אז החקלאים יקבלו פחות מימון ולנו האוכל המזין יעלה יותר כסף, משמע נקנה ממנו פחות, נפתח חוסרים במרכיבים חיוניים ונהיה פחות בריאים.
נשאלת השאלה איך ראשי המדינה שדואגים ליושביה לא מספרים לנו מה יש בתוך האוכל שאנחנו אוכלים ולמה כל כך חשוב להם להסתיר מה יש בתוך האוכל.
עם נשאל את האחראים על התזונה מה יש בתוך האוכל דבר ראשון הם יתגוננו על השיטה, ויצביעו על הבעיה במקום למצוא פתרון.
אנחנו ארץ שבורכה בגידולים רבים ומגוונים ובנוסף במוח יהודי חד וחכם שיודע ליצור יש מאיין.
המדינה מייצאת מזון איכותי בסטנדרטים עולמיים גבוהים במיוחד כדי לסחור בנשק שיגן עלינו בזמן מלחמה, אבל איך נשתמש בנשק החדש עם גופנו ויכולתנו לא יהיו במיטבם? הרי נשק טוב ללא מפעיל טוב לא שווה הרבה.
החיילים הלוחמים מקבלים מזון שמתאים לגילם כדי למלא מצבורי אנרגיה וויטמינים הכרחיים.
הלוחמים המילואימניקים שתופסים חלק מאד חשוב בזמן מלחמה מגיעים מהבית במצב גופני ובריאותי ירוד ובזמן מלחמה הם ניזונים ממצבורי אנרגיה שקיימים בגוף כדי להתמודד עם מצבים קיצוניים וכשנגמרת המלחמה החיילים חוזרים הביתה עם מערכת חיסונית ירודה פלוס מצב נפשי ירוד מה שיגרום לכל חייל בעתיד הקרוב או הרחוק מחלות כרוניות ונפשיות מאד חמורות.
זאת לא ביקורת על המדינאים שעושים ככל יכולתם לדאוג לבני עמם ונתקעים בדילמות ובמלחמות תקציב פנימיות שלפעמים באים על חשבון בריאותנו.
על כף המאזניים של המדינאים יש את עניין הרווח מול ההפסד או ההשקעה (המדינה היא עסק לכל דבר). בתשתיות אשר עלייה בנויה המדינה ובראש העסק המדיני יש מקבלי החלטות שבוחרים בשבילנו על סמך דעות מושכלות או לא כל כך מושכלות על השאלה, האם נאכל אוכל טוב ונקבל ידע כדי לגרום לאוכל להיות טוב בשבילנו, או לתת לתעשייה לפרוח ולהניב רווחים לחשבון המדינה.
צריכה להיות הפרדה וחוק אשר יגן על בריאות האנשים שחיים במדינה.
הבחירות האלו באות לידי ביטוי בכל סופר בארץ ובעולם בשאלה מה נקנה יותר? אוכל ארוז שצריך רק להכניס למיקרו שבפרסומות הוא מזוהה עם ערכים יפים חזותית אך שקריים מציאותית או ירקות שממש צריך לדעת איך להפיק מהם תועלת.
הדור הקיים לא יודע לבשל ומעדיף לקנות את מה שקל ולא מה שצריך בשביל בריאותו, והמדינה לא כל כך מעוניינת לעזור לו לבחור את המזון שראוי לאכילה.
אני מנסה להעביר לכם מסר שדרכו תוכלו לדעת מה טוב בשבילכם, כי לאף אחד לא יהיה אכפת מכם כשלא תוכלו לשרת או לתרום למדינה, ואת התמיכה באופן טבעי אתם תצטרכו כשתהיו זקוקים לה.
איך אפשר לגרום לכם לשנות את התפישה הפשוטה והתמימה אך ההרסנית ולפתח בכם את הצורך לרכוש ידע שיתרום לכם לחיות חיים נורמאלים ללא תלות בגוף שלא כל כך רוצה שתהיו תלויים בו ובעיקר מעמסה לא נעימה לבני המשפחה.
תתכננו איך תרצו לחיות את חייכם ואיך תרצו לסיים אותם ותכוונו לדרך זו, תכבדו את עצמכם במה שמגיע לכם כיצור אנוש מושלם, ותצרו את החיים שאתם רואים לנכון שמגיעים לכם, אל תחששו ממה שאחרים יחשבו על הבחירות שלכן כי קרוב לודאי שהם יקנאו בכם, לא יבינו אתכם, אך לבסוף תופתעו מכך שיכבדו את דרככם.
אני מקווה שאנו נמצאים בסוף עידן ארוך של בורות קולקטיבית שמנוצלת על ידי טפילים חברתיים שמוצצים את כספנו ללא רחמים ובנוסף מעודדים אותנו לפגוע בבריאותנו על ידי קניית המוצרים "היפים" שלהם, ומתנחמים בזכות הבחירה שלכאורה יש לנו אם לקנות או לא לקנות את מוצריהם , חכמים אה?
ישנם שני פתרונות אפשריים שאפילו אפשר לשלב ביניהם:
האחד- להאיר את הבורות בידע
השני – לעזור לצרכנים לבחור את מה שבאמת טוב בשבילם מזווית הראיה שלהם.
אני בחרתי לי לייעוד להאיר את הבורות על ידי מתן קורסים שמלמדים מה צריך לאכול ואיך מכינים את האוכל בצורה שתהיה מזינה טעימה ושכיף יהיה לאכול אותה.
הפתרון השני צריך לבוא בעיקר מהצד של הצרכנים: אנחנו כצרכנים צריכים ללמוד לשאול שאלות שבזכותן נדע מה ראוי ומה לא ראוי לאכילה.
ובדגש גדול לקחת אחריות כבוגרים ללא תנאים ולהבין שכל מה שנעשה ובעיקר לא נעשה יושפע מההתייחסות שלנו לקדושת החיים בכלל ולאוכל שנטמע בנו בפרט.
הקול שאמור לבקר את הפוליטיקה שייך לציבור ולעיתונאים, שברוב המקרים מקבלים משכורת על מילוי שטח במילים, ומייצגים את המושג פחד ועצלנות על חשבון הציבור ששם את תפקיד דוברו בידיהם.
אני מאד מקווה שיקומו עיתונאים שיראו לי ולציבור שכל מה שנאמר לא נכון ואני טועה בהכללתי, חשוב להבדיל בין נביחות קולניות שמעבדות את משמעותן ועוד עם חגורת רסן שמגבילה את אפשרותם להשפיע.
אנחנו כציבור הולכים לשנס מותניים ולשנות החל מעכשיו על ידי מפגשי סיעור מוחות שישנו באמת את אורך חיינו.
ימי חמישי ב19:00 בערב בכיתת הבישול באוניברסיטה העממית.
כדי להירשם להשתתפות במפגשים, אנא מלאו את פרטיכם האישים ורשמו את ההקשר למפגשי סיעור מוחות לשינוי ושיפור אורך החיים שלנו ושל הדורות הבאים. לחצו כאן לקישור להרשמה
פוליטיקה – שיטת ניהול של ענייני הכלל
של המזון – ניהול עניני התזונה של הכלל בחברה מרובת אנשים
בפסגת המנהיגות ישנו מי שעוסק בענייני הכלל ומחליט מה אנחנו כחברה נאכל.
איך הוא עושה זאת?
הוא מחליט אילו אבות מזון הכרחיים לקיומנו ולבריאותנו ודואג לכך שהעם יוכל לקנות אותו במחיר סביר ושווה לכל נפש.
זה אומר שאנו אוכלים מה שהוא החליט בשבילנו שנאכל. עד לפה הכול נשמע טוב אבל בהחלטתו ישנם מניעים נוספים שלא בהכרח קשורים לבריאותנו והם: תקציב וסדר עדיפויות מדיני. עם צריך עוד נשק ונשק עולה כסף אז החקלאים יקבלו פחות מימון ולנו האוכל המזין יעלה יותר כסף, משמע נקנה ממנו פחות, נפתח חוסרים במרכיבים חיוניים ונהיה פחות בריאים.
נשאלת השאלה איך ראשי המדינה שדואגים ליושביה לא מספרים לנו מה יש בתוך האוכל שאנחנו אוכלים ולמה כל כך חשוב להם להסתיר מה יש בתוך האוכל.
עם נשאל את האחראים על התזונה מה יש בתוך האוכל דבר ראשון הם יתגוננו על השיטה, ויצביעו על הבעיה במקום למצוא פתרון.
אנחנו ארץ שבורכה בגידולים רבים ומגוונים ובנוסף במוח יהודי חד וחכם שיודע ליצור יש מאיין.
המדינה מייצאת מזון איכותי בסטנדרטים עולמיים גבוהים במיוחד כדי לסחור בנשק שיגן עלינו בזמן מלחמה, אבל איך נשתמש בנשק החדש עם גופנו ויכולתנו לא יהיו במיטבם? הרי נשק טוב ללא מפעיל טוב לא שווה הרבה.
החיילים הלוחמים מקבלים מזון שמתאים לגילם כדי למלא מצבורי אנרגיה וויטמינים הכרחיים.
הלוחמים המילואימניקים שתופסים חלק מאד חשוב בזמן מלחמה מגיעים מהבית במצב גופני ובריאותי ירוד ובזמן מלחמה הם ניזונים ממצבורי אנרגיה שקיימים בגוף כדי להתמודד עם מצבים קיצוניים וכשנגמרת המלחמה החיילים חוזרים הביתה עם מערכת חיסונית ירודה פלוס מצב נפשי ירוד מה שיגרום לכל חייל בעתיד הקרוב או הרחוק מחלות כרוניות ונפשיות מאד חמורות.
זאת לא ביקורת על המדינאים שעושים ככל יכולתם לדאוג לבני עמם ונתקעים בדילמות ובמלחמות תקציב פנימיות שלפעמים באים על חשבון בריאותנו.
על כף המאזניים של המדינאים יש את עניין הרווח מול ההפסד או ההשקעה (המדינה היא עסק לכל דבר). בתשתיות אשר עלייה בנויה המדינה ובראש העסק המדיני יש מקבלי החלטות שבוחרים בשבילנו על סמך דעות מושכלות או לא כל כך מושכלות על השאלה, האם נאכל אוכל טוב ונקבל ידע כדי לגרום לאוכל להיות טוב בשבילנו, או לתת לתעשייה לפרוח ולהניב רווחים לחשבון המדינה.
צריכה להיות הפרדה וחוק אשר יגן על בריאות האנשים שחיים במדינה.
הבחירות האלו באות לידי ביטוי בכל סופר בארץ ובעולם בשאלה מה נקנה יותר? אוכל ארוז שצריך רק להכניס למיקרו שבפרסומות הוא מזוהה עם ערכים יפים חזותית אך שקריים מציאותית או ירקות שממש צריך לדעת איך להפיק מהם תועלת.
הדור הקיים לא יודע לבשל ומעדיף לקנות את מה שקל ולא מה שצריך בשביל בריאותו, והמדינה לא כל כך מעוניינת לעזור לו לבחור את המזון שראוי לאכילה.
אני מנסה להעביר לכם מסר שדרכו תוכלו לדעת מה טוב בשבילכם, כי לאף אחד לא יהיה אכפת מכם כשלא תוכלו לשרת או לתרום למדינה, ואת התמיכה באופן טבעי אתם תצטרכו כשתהיו זקוקים לה.
איך אפשר לגרום לכם לשנות את התפישה הפשוטה והתמימה אך ההרסנית ולפתח בכם את הצורך לרכוש ידע שיתרום לכם לחיות חיים נורמאלים ללא תלות בגוף שלא כל כך רוצה שתהיו תלויים בו ובעיקר מעמסה לא נעימה לבני המשפחה.
תתכננו איך תרצו לחיות את חייכם ואיך תרצו לסיים אותם ותכוונו לדרך זו, תכבדו את עצמכם במה שמגיע לכם כיצור אנוש מושלם, ותצרו את החיים שאתם רואים לנכון שמגיעים לכם, אל תחששו ממה שאחרים יחשבו על הבחירות שלכן כי קרוב לודאי שהם יקנאו בכם, לא יבינו אתכם, אך לבסוף תופתעו מכך שיכבדו את דרככם.
אני מקווה שאנו נמצאים בסוף עידן ארוך של בורות קולקטיבית שמנוצלת על ידי טפילים חברתיים שמוצצים את כספנו ללא רחמים ובנוסף מעודדים אותנו לפגוע בבריאותנו על ידי קניית המוצרים "היפים" שלהם, ומתנחמים בזכות הבחירה שלכאורה יש לנו אם לקנות או לא לקנות את מוצריהם , חכמים אה?
ישנם שני פתרונות אפשריים שאפילו אפשר לשלב ביניהם:
האחד- להאיר את הבורות בידע
השני – לעזור לצרכנים לבחור את מה שבאמת טוב בשבילם מזווית הראיה שלהם.
אני בחרתי לי לייעוד להאיר את הבורות על ידי מתן קורסים שמלמדים מה צריך לאכול ואיך מכינים את האוכל בצורה שתהיה מזינה טעימה ושכיף יהיה לאכול אותה.
הפתרון השני צריך לבוא בעיקר מהצד של הצרכנים: אנחנו כצרכנים צריכים ללמוד לשאול שאלות שבזכותן נדע מה ראוי ומה לא ראוי לאכילה.
ובדגש גדול לקחת אחריות כבוגרים ללא תנאים ולהבין שכל מה שנעשה ובעיקר לא נעשה יושפע מההתייחסות שלנו לקדושת החיים בכלל ולאוכל שנטמע בנו בפרט.
הקול שאמור לבקר את הפוליטיקה שייך לציבור ולעיתונאים, שברוב המקרים מקבלים משכורת על מילוי שטח במילים, ומייצגים את המושג פחד ועצלנות על חשבון הציבור ששם את תפקיד דוברו בידיהם.
אני מאד מקווה שיקומו עיתונאים שיראו לי ולציבור שכל מה שנאמר לא נכון ואני טועה בהכללתי, חשוב להבדיל בין נביחות קולניות שמעבדות את משמעותן ועוד עם חגורת רסן שמגבילה את אפשרותם להשפיע.
אנחנו כציבור הולכים לשנס מותניים ולשנות החל מעכשיו על ידי מפגשי סיעור מוחות שישנו באמת את אורך חיינו.
ימי חמישי ב19:00 בערב בכיתת הבישול באוניברסיטה העממית.
כדי להירשם להשתתפות במפגשים, אנא מלאו את פרטיכם האישים ורשמו את ההקשר למפגשי סיעור מוחות לשינוי ושיפור אורך החיים שלנו ושל הדורות הבאים. לחצו כאן לקישור להרשמה
יום שבת, 19 בספטמבר 2009
רציתי לספר לכם שהחג
היה אצלי בבית, אירחתי 23 סועדים רעבים ופרועים וכל מה שרשמתי לכם בתור מתכון לארוחת חג לוהטת יצא בדיוק רב למה שרשום והכל היה פשוט. אני יודע שזה ישמע מעט מוגזם אבל היום, יום אחרי, היה ממש כיף.
בערב החג הכל זרם בדיוק לפי התכנית, בבוקר טיילתי בקניון וישנתי שנת צהריים טובה ומהשעה 17:00 התחלתי בהכנות האחרונות שהם תיבול הסלטים, בישול האורז, אפיית תפוחי האדמה, אפילו אשתי, בני ואני אפינו עוגות דבש קטנות שבסיום הארוחה כל אורח מקטן ועד הכי גדול לקח הביתה לתה של יום המחרת או שזה חוסל כבר במעלית את זה אני לא יודע.
יהיו דברים שבפעם הבאה אעשה אחרת.
אל תשכחו שלאורחים שלי היו ציפיות מאד גבוהות ואני שמח לבשר לכם שלפחות ממה שהם סיפרו לי יום אחרי, זאת היתה ארוחת החג הטעימה ביותר מזה זמן רב. ומי שנמצא בקורס יודע שארוחה טובה היא מכלול של אוכל מזין, טעים ושכיף לאכול, פלוס אוירה נינוחה ומשפחתית, שהיתה לפחות אצלי פרועה, ואפשר לומר סוג של סופת הוריקן שארכה שעתיים וחצי.
לסיכום... זאת זכות לארח וזה חובה ליהנות מהאירוח.
בערב החג הכל זרם בדיוק לפי התכנית, בבוקר טיילתי בקניון וישנתי שנת צהריים טובה ומהשעה 17:00 התחלתי בהכנות האחרונות שהם תיבול הסלטים, בישול האורז, אפיית תפוחי האדמה, אפילו אשתי, בני ואני אפינו עוגות דבש קטנות שבסיום הארוחה כל אורח מקטן ועד הכי גדול לקח הביתה לתה של יום המחרת או שזה חוסל כבר במעלית את זה אני לא יודע.
יהיו דברים שבפעם הבאה אעשה אחרת.
אל תשכחו שלאורחים שלי היו ציפיות מאד גבוהות ואני שמח לבשר לכם שלפחות ממה שהם סיפרו לי יום אחרי, זאת היתה ארוחת החג הטעימה ביותר מזה זמן רב. ומי שנמצא בקורס יודע שארוחה טובה היא מכלול של אוכל מזין, טעים ושכיף לאכול, פלוס אוירה נינוחה ומשפחתית, שהיתה לפחות אצלי פרועה, ואפשר לומר סוג של סופת הוריקן שארכה שעתיים וחצי.
לסיכום... זאת זכות לארח וזה חובה ליהנות מהאירוח.
יום שבת, 12 בספטמבר 2009
ברכת שנה טובה
ברכת שנה טובה לכל הבשלנים גם למתחילים וגם למנוסים שתהיה שנה עשירה ומלאה בטעמים וצבעים של אוכל מזין וטעים והכי חשוב לשמור על הבריאות ולא לקוות לה.
סיכום סיור בשוק הכרמל
סיכום סיור בשוק הכרמל
הלכנו , טעמנו ושיגענו את המוכרים בשוק וכל זה כדי לחוות את הקנייה לא מהזוית אותה אתם מכירים אלה מזווית שכוללת תכנון מצד אחד ואלתור מבוסס על ידע מצד שני,
למדנו על הכללים החשובים ביותר על התאמת מרכיבים אחד לשני ועל בנייה של תפריט שמבוסס "על מה שהשוק מציע או מה שיש בבית" ומזה להכין מגוון שכולל בתוכו ניסוי ותהייה אך עם ידע שכדי להשיג תוצאות טובות צריך להשתמש בחומרי גלם איכותיים וטבעיים (הכוונה לא מעובדים ומתובלים מראש)
להלן רשימה של כללים להכנת ארוחה מכל סוג על פי מה שנאמר בתכנון הארוחה:
לקנות את מה שהשוק מציע ושיהיה טרי איכותי וטבעי ולפי מספר האנשים שנקבע מראש
כשמכינים מבחר של מרכיבים יש לדאוג שאופיים :צבע, טעם, מרקם וצורה לא יחזרו על עצמם.
לקנות קודם כל צבעים ואחר כך ירקות וכל השאר והכוונה היא לקנות מגוון של חומרים טריים שיהוו מגוון אפשרויות למגוון סוגי מנות שונות שיהיו צבעוניות ומזינות בעט ובעונה אחת, כי בריאות זה לא לאכול "גזר או אבוקדו" אלה לקבל את כל מה "שהטבע מציע" וכמובן להשאירו חי כמה שאפשר.
בקורס אנו לומדים להכין אוכל מזין טעים ושכיף לאכול וכך מימשנו את כל המרכיבים של מה שנקנה על ידכם.
כשמכניסים חומר גלם לתוך סלט או בכלל צריך לתת לא להתבטא, עם לא מרגישים אותו אז תוציאו אותו ועם הוא חשוב לכם תשימו ממנו עוד.
הכנו סלט מנגו שהיה חתוך לרצועות דקות עם כוסברה קצוצה, לימון חתוך לקוביות קטנות , מעט שום קצוץ שמן זית מעט חרדל שלדעתי היה מיותר, ובסך הכול הסלט כלל חומרי גלם איכותיים שנחתכו בצורה שהדגישה את אופיים (מרקם, צבע וטעם) עם תיבול מתאים בסגנון המזרח הרחוק , הסלט שייך לקטגוריה של גן עדן וכשהגיעה לשם ויהיה מישהו שישאל אותי מה אני רוצה לאכול , זה יהיה ברשימה .
קניתם אבוקדו אחד שנחתך לקוביות ובזכות היותו קטן ונחמד הוספנו לו חברים כמו עגבנייה חתוכה לקוביות קטנות , צנוברים קלויים מעט, בצל ירוק חתוך לרצועות דקות, שום קצוץ ושמן זית ולדעתי היה אפשר להוסיף בצל סגול קצוץ, הסלט הפך למטבל שיכול לפאר כל פרוסת בגט קלויה ולהיות מנת פתיחה צבעונית ועשירה.
הייתה לנו אפשרות לאפות את הלחם שאנו נאכל אך בחרתם להיות עצלנים ולקנות לחם שלא ידעתם מה יש בתוכו וכעיקרון חשוב לעתיד אך גם להווה אני ממליץ לקנות אוכל שכל מרכיביו נראים כדי שתדעו מה נכנס לגופכם. אך בכל זאת הומצאה הפיתה המגולגלת כך שטוב קרה מכל הסיפר וכך נולדה לה עוד מנת פתיחה נהדרת שמרגישים בה את המילוי.
לתזכורת הכנסנו בתוך הפיתה המגולגלת בשורה אחת ולא במריחה : גבינה לא מוכרת אבל גבינה בולגרית טובה תעשה את אותה עבודה, זר עלי רוקט וזיתים מזן כלמטה, ניתן להוסיף פרוסות דקות של בצל סגול , חציל צלוי בתנור ופלפלים קלויים בתנור וכמו כן אפשר להחליף את הגבינה לטחינה מתובלת במיוחד וסמיכה באופן יחסי עם פסטו, רוסטביף וככל העולה על דמיונכם.
מה עוד עשינו?
סלט עם נבטים של שעועית, אפרסמון מקולף וחתוך לרצועות דקות, גרעיני חמניות קלויות, צימוקים, מעט חומץ, שמן זית, מלח פלפל שחור וגבעולי סלרי חתוכים לפרוסות דקות. סלט טוב במיוחד לא הייתי משנה בו או מוסיף לו כלום.
הכנו גם סלט ירוק מחסה ערבית , עלי ביבי, מלפפון חתוך לפרוסות אלכסוניות, דבש אגוזי מלח ומיץ לימון.
ואל נישכח את השקשוקה שבבסיסה ניצלו בצל ופלפל אדום וצהוב חתוכים לריבועים בגודל שני סנטימטר, חציל חתוך לרצועות בגודל של זרת, הרבה שיני שום חתוכים לרבעים לאורך והכול כמובן על מחבת איכותית וכבדה שהלהטנו אותה לפני והשתמשנו בזמן הצלייה עם מכסה תואם, אל הירקות המקורמלים הוספנו קופסת עגבניות מרוסקות ובישלנו ללא מכסה עד לריכוז הרצוי, תיבלנו במלח ופלפל שחור ויצקנו בזהירות ביצים שלמות אחת ליד השנייה, סגרנו את המכסה עד שהחלבון הלבין היטב, תיבלנו שוב את הביצים במלח ופלפל שחור ואכלנו וגם אכלנו .
ששון בתחילת היום הכין חליטת תה משובחת בקומקום שש הליטר ובסוף היה גם מנה אחרונה שמאד הפתיעה אותי ואלו הם המרכיבים אשר היא כללה (מתאים במיוחד לראש השנה בגלל הדבש ובנוסף אפשר להוסיף תפוחי עץ)
אננס טרי מקולף וחתוך לצורת רצועות בעובי סנטימטר ובאורך שלוש סנטימטר(זה חשוב כדי שירגישו את האננס ושלא יבלע בשאר המרכיבים)
15 משמישים מיובשים חתוכים לרצועות בעובי חצי סנטימטר
100 עד 150 גר שקדים פרוסים קלויים במחבת
2-4 כפות דבש איכותי לקשירה של כל המרכיבים ועם רוצים כמו שהזכרתי בהתחלה אפשר להוסיף גם תפוח עץ חתוך כמו האננס.
המנה אחרונה צריכה להיות מוגשת בכלי קטן במיוחד של לא יותר משני כפות לא גדושות לאדם.
אני מאמץ אותה לחג שבמקרה אני עושה אצלי.
נתראה בנובמבר או בעוד יום בישול שאפשר ליזום לפי בקשת כמה מהמשתתפים
יום ראשון, 6 בספטמבר 2009
מכתב תודה לכל התלמידים שסיימו את השלב הראשון של הקורס
תודה על שהעשרתם אותי בזמן והמקום להעניק לכם את שיעדתי לי כדי שתוכלו כמוני להינות לבשל אוכל מזין טעים ושכיף לאכול ולהתוודות תוך כדי עשייה לאושר שאתם.
בתקופה זו שנושא התזונה שהוא הנושא החשוב ביותר עם פעילות גופנית ושלווה נפשית עולה לאויר עם הרבה בלבול וחוסר ודאות , אתם חולקים איתי חוויה שמשנה חיים, שמשפרת אותם והופכת אותם לדוגמה לאחרים, ולדעתי זו תכלית החיים - ללמוד ולהיות כדי לתרום ובמקביל ובזכות, להיות שלמים עם מי שאנחנו משמע עם הערכים שהיננו והכוונה לאלה הטובים.
אהבה, שמחה, אושר, סקרנות, עונג, הנאה, חיוניות, בריאות, שלווה, יופי, התפתחות, התלהבות, להט, תשוקה, השראה, אור, גמישות, יציבות, אסרטיביות, שליטה, איזון, יצירה, שלמות, הרפתקה, טוהר, יעוד, פתיחות, חריצות, משמעת,...
בתקופה זו שנושא התזונה שהוא הנושא החשוב ביותר עם פעילות גופנית ושלווה נפשית עולה לאויר עם הרבה בלבול וחוסר ודאות , אתם חולקים איתי חוויה שמשנה חיים, שמשפרת אותם והופכת אותם לדוגמה לאחרים, ולדעתי זו תכלית החיים - ללמוד ולהיות כדי לתרום ובמקביל ובזכות, להיות שלמים עם מי שאנחנו משמע עם הערכים שהיננו והכוונה לאלה הטובים.
אהבה, שמחה, אושר, סקרנות, עונג, הנאה, חיוניות, בריאות, שלווה, יופי, התפתחות, התלהבות, להט, תשוקה, השראה, אור, גמישות, יציבות, אסרטיביות, שליטה, איזון, יצירה, שלמות, הרפתקה, טוהר, יעוד, פתיחות, חריצות, משמעת,...
המלצות שלי על ספרים שמעשירים אותי כל יום מחדש
המלצות על ספרים
בנושא בישול ואוכל :
מה לאכול - פרופסור מריון נסל
המטבח – 2500 עצות שימושיות
חזרה לטבע – יתרו קלוס
התזונה מימי קדם ועד זמננו – גוגנהיים
לה קוצ'ינה – לילי פריור
סודות מחיי המטבח – אנתוני בורדיין
תזונה פרי מחשבה – ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה
טועמים תרבות – החוויה הקולינרית של אירופה
הספרים של הוצאת הקור דון בלו
בנושא אישי :
גלגל התנופה מטוב למצויין
להעיר את הענק שבפנים 1-2 של אנטוני רובינס
המסע
דילמת השפע
מרפא הבושם
אבא עשר אבא עני – סידרת הספרים (אני ממליץ על אלו שקראתי שהם הספר הראשון בסידרה והספר החמישי – לפרוש עשיר לפרוש צעיר
בנושא בישול ואוכל :
מה לאכול - פרופסור מריון נסל
המטבח – 2500 עצות שימושיות
חזרה לטבע – יתרו קלוס
התזונה מימי קדם ועד זמננו – גוגנהיים
לה קוצ'ינה – לילי פריור
סודות מחיי המטבח – אנתוני בורדיין
תזונה פרי מחשבה – ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה
טועמים תרבות – החוויה הקולינרית של אירופה
הספרים של הוצאת הקור דון בלו
בנושא אישי :
גלגל התנופה מטוב למצויין
להעיר את הענק שבפנים 1-2 של אנטוני רובינס
המסע
דילמת השפע
מרפא הבושם
אבא עשר אבא עני – סידרת הספרים (אני ממליץ על אלו שקראתי שהם הספר הראשון בסידרה והספר החמישי – לפרוש עשיר לפרוש צעיר
חיי מיכאל אנג'לו - אירוינג סטון
ארוחת חג לוהטת על פי מבשלים דרך חיים
המלצה לוהטת של תפריט חג על פי מבשלים דרך חיים
שוב פעם צריך או רוצים או אין ברירה או למה דווקא אנחנו
לארח זו זכות וליהנות מזה זוהי חובה
איך אפשר ליהנות מזה?
כדי לא לחזור על טעויות משנה שעברה או לא לעשות טעיות חדשות גם השנה יש לעשות רשימה רק של האוכל שאתם באמת אוהבים לעשות ולאכול ולקצץ את הרשימה לארבע מנות בלבד
מנת פתיחה
תפתחו במרק ותפתחו גם את המזגן, המרק המומלץ שלי הוא מרק עוף צח ומתובל היטב עם 2 כופתאות(רביולי קטנים) של עוף טחון ובטטה.
מנה ראשונה
מבחר של 5 סוגי סלטים שמרכיביהם אינם חוזרים על עצמם ובנוסף גם צבעיהם שונים מאחד לשני.
לדוגמא:
(כרוב לבן, טחינה, סלק, כבד קצוץ, עגבניות, מלפפונים, גזר, חמוצים למיניהם(כרוב, זיתים ומלפפון חמוץ),חצילים, קולרבי, תירס, פלפלים בשלושה צבעים קלויים, שומר, אפשר גם פלחי פרי כמו תפוח אגס וענבים, סרדינים,טבולה, צנון...)
מנה עיקרית
שתי מנות בשריות לבחירה בלבד
לדוגמא:
קציצות ברוטב, צלי בקר ברוטב, רוסטביף, צלי הודו, חלקי עוף אפויים בתנור בתיבול אהוב, שיפודי עוף...
שתי סוגי מנות פחממה
לדוגמא:
אורז, פירה, תפוחי אדמה אפויים בשלמותם, קוביות תפוחי אדמה אפויים בשלמותם, תפוח אדמה בסגנון אמריקאי(צלויים במחבת עם בצל)...
3 סוגי ירקות בצבעים שונים
לדוגמא:
גזר, שעועית ירוקה, קישואים, אפונה, תירס, ברוקולי, כרובית, בצלי שלוט, בטטה...
מנת סלט חסה ועלי ביבי ברוטב ויניגרט לכל סועד
מנה אחרונה:
3 סוגי מנות אחרונות שישתלבו יחד בכמות למנה אחת צבעונית ומרשימה.
זה אומר שכל מנה עשויה כמנה אישית מיניאטורית.
לדוגמא:
מלבי, בוואריה, פנקוטה, טירמיסו, עוגת גבינה,
מוס שוקולד, עוגת שוקולד אישית בציפוי שוקולד, פונדו פירות ושוקולד
לפתן פירות, כובעי בצק פילו במילוי תפוחי עץ מקורמלים ושקדים קלויים, מאפינס פירות, ג'לי פירות, שטרודל...
תפריט זה מתאים לשמונה עד חמישים איש לארוחה משפחתית מפוארת ועשירה שאת כולה ניתן להכין
ביום אחד- שמיועד לתכנון (זה יכול להיות גם חודש לפני הארוחה)
יום שני - שמיועד לקניות ולשטיפת הירקות.
יום שלישי – יום הכנות מוקדמות הכנת המתוקים ובישול דברי הבשר.
יום הרביעי - יום האירוע שבו עושים השלמות אחרונות, מסדרים שולחן ונחים.
איך עושים זאת?
יום א' –
· מתכננים מה לאכול למי המתכון הכללי לתפריט חג
· מפרקים כל מרכיב בארוחה לחומרים ולכמות
· מחברים יחד את כל המרכיבים שחוזרים על עצמם, על תוספות מיותרות ובלשונכם הכרחיות תעשו סימן שאלה ותוותרו עליהם בשלב הקנייה (לפחות אצלי זה עובד)
יום ב' –
· תיקנו אך ורק מה שבשבילו באתם לקנות ועדיף שהקנייה תהיה במקום אחד במרוכז,
· אל תקנו מה שאין ברשימה כי בכל מקרה יהיו דברים שיחסרו ותצטרכו ללכת שוב לקנות וזה בסדר כך זה צריך להיות.
· את כל דברי החלב והבשר תכניסו במסודר למקרר
· את כל הפירות והירקות שזקוקים לשטיפה השרו בכיור נקי ומלא במים קרים למשך שתי דקות והוציאו למגבת פרוסה על משטח העבודה עד שיתיבשו
יום ג' –
· שלב ההכנות המוקדמות
· תבשלו את המרק
· תכינו את כל הבשרים (במקביל עם המרק)
· תחתכו ותרככו במידת הצורך את כל הירקות לתוספות ולסלטים
· תכינו את המנות האחרונות (תשתמשו בכל יד נוספת שנקראת לידכם, תהיו אסרטבים כי רק כך הופכים למנצחים על ארוחה ולא תשושים עם הרגשת ניצול טובענית ממנה, תדאגו שאת ההשלמות למנות האחרונות האורחים שאוהבים לשתף פעולה ירכיבו ורצוי להכין אותם לכך מוקדם ככל האפשר אפילו יום לפני .
יום ד' –
· יום הארוחה
· לקום מוקדם מאד בבוקר (6:00 -7:00 )כי נעים יותר לעבוד בשעות האלה.
· להשלים את הרטבים והערבוב של כל הסלטים, תוספות הירק והפחממה ולשמור בקירור כבר בכלי ההגשה.
· לסדר את השולחן ואת כל הכלים שמיועדים להגשה של כל המנות ולנוח...
זכרו
תרבות יוצרים ולא רואים בטלביזיה או בעיתון
תלמדו את ממשיכי דרככם כל מה שאתם יודעים וכך הם ירשו את תפקידכם בכבוד ולא בכובד האחריות שהפלתם עליהם.
שוב פעם צריך או רוצים או אין ברירה או למה דווקא אנחנו
לארח זו זכות וליהנות מזה זוהי חובה
איך אפשר ליהנות מזה?
כדי לא לחזור על טעויות משנה שעברה או לא לעשות טעיות חדשות גם השנה יש לעשות רשימה רק של האוכל שאתם באמת אוהבים לעשות ולאכול ולקצץ את הרשימה לארבע מנות בלבד
מנת פתיחה
תפתחו במרק ותפתחו גם את המזגן, המרק המומלץ שלי הוא מרק עוף צח ומתובל היטב עם 2 כופתאות(רביולי קטנים) של עוף טחון ובטטה.
מנה ראשונה
מבחר של 5 סוגי סלטים שמרכיביהם אינם חוזרים על עצמם ובנוסף גם צבעיהם שונים מאחד לשני.
לדוגמא:
(כרוב לבן, טחינה, סלק, כבד קצוץ, עגבניות, מלפפונים, גזר, חמוצים למיניהם(כרוב, זיתים ומלפפון חמוץ),חצילים, קולרבי, תירס, פלפלים בשלושה צבעים קלויים, שומר, אפשר גם פלחי פרי כמו תפוח אגס וענבים, סרדינים,טבולה, צנון...)
מנה עיקרית
שתי מנות בשריות לבחירה בלבד
לדוגמא:
קציצות ברוטב, צלי בקר ברוטב, רוסטביף, צלי הודו, חלקי עוף אפויים בתנור בתיבול אהוב, שיפודי עוף...
שתי סוגי מנות פחממה
לדוגמא:
אורז, פירה, תפוחי אדמה אפויים בשלמותם, קוביות תפוחי אדמה אפויים בשלמותם, תפוח אדמה בסגנון אמריקאי(צלויים במחבת עם בצל)...
3 סוגי ירקות בצבעים שונים
לדוגמא:
גזר, שעועית ירוקה, קישואים, אפונה, תירס, ברוקולי, כרובית, בצלי שלוט, בטטה...
מנת סלט חסה ועלי ביבי ברוטב ויניגרט לכל סועד
מנה אחרונה:
3 סוגי מנות אחרונות שישתלבו יחד בכמות למנה אחת צבעונית ומרשימה.
זה אומר שכל מנה עשויה כמנה אישית מיניאטורית.
לדוגמא:
מלבי, בוואריה, פנקוטה, טירמיסו, עוגת גבינה,
מוס שוקולד, עוגת שוקולד אישית בציפוי שוקולד, פונדו פירות ושוקולד
לפתן פירות, כובעי בצק פילו במילוי תפוחי עץ מקורמלים ושקדים קלויים, מאפינס פירות, ג'לי פירות, שטרודל...
תפריט זה מתאים לשמונה עד חמישים איש לארוחה משפחתית מפוארת ועשירה שאת כולה ניתן להכין
ביום אחד- שמיועד לתכנון (זה יכול להיות גם חודש לפני הארוחה)
יום שני - שמיועד לקניות ולשטיפת הירקות.
יום שלישי – יום הכנות מוקדמות הכנת המתוקים ובישול דברי הבשר.
יום הרביעי - יום האירוע שבו עושים השלמות אחרונות, מסדרים שולחן ונחים.
איך עושים זאת?
יום א' –
· מתכננים מה לאכול למי המתכון הכללי לתפריט חג
· מפרקים כל מרכיב בארוחה לחומרים ולכמות
· מחברים יחד את כל המרכיבים שחוזרים על עצמם, על תוספות מיותרות ובלשונכם הכרחיות תעשו סימן שאלה ותוותרו עליהם בשלב הקנייה (לפחות אצלי זה עובד)
יום ב' –
· תיקנו אך ורק מה שבשבילו באתם לקנות ועדיף שהקנייה תהיה במקום אחד במרוכז,
· אל תקנו מה שאין ברשימה כי בכל מקרה יהיו דברים שיחסרו ותצטרכו ללכת שוב לקנות וזה בסדר כך זה צריך להיות.
· את כל דברי החלב והבשר תכניסו במסודר למקרר
· את כל הפירות והירקות שזקוקים לשטיפה השרו בכיור נקי ומלא במים קרים למשך שתי דקות והוציאו למגבת פרוסה על משטח העבודה עד שיתיבשו
יום ג' –
· שלב ההכנות המוקדמות
· תבשלו את המרק
· תכינו את כל הבשרים (במקביל עם המרק)
· תחתכו ותרככו במידת הצורך את כל הירקות לתוספות ולסלטים
· תכינו את המנות האחרונות (תשתמשו בכל יד נוספת שנקראת לידכם, תהיו אסרטבים כי רק כך הופכים למנצחים על ארוחה ולא תשושים עם הרגשת ניצול טובענית ממנה, תדאגו שאת ההשלמות למנות האחרונות האורחים שאוהבים לשתף פעולה ירכיבו ורצוי להכין אותם לכך מוקדם ככל האפשר אפילו יום לפני .
יום ד' –
· יום הארוחה
· לקום מוקדם מאד בבוקר (6:00 -7:00 )כי נעים יותר לעבוד בשעות האלה.
· להשלים את הרטבים והערבוב של כל הסלטים, תוספות הירק והפחממה ולשמור בקירור כבר בכלי ההגשה.
· לסדר את השולחן ואת כל הכלים שמיועדים להגשה של כל המנות ולנוח...
זכרו
תרבות יוצרים ולא רואים בטלביזיה או בעיתון
תלמדו את ממשיכי דרככם כל מה שאתם יודעים וכך הם ירשו את תפקידכם בכבוד ולא בכובד האחריות שהפלתם עליהם.
יום רביעי, 19 באוגוסט 2009
זה פוסט על מודעות
לידע ולמודעות יש מחיר שצריך לקחת בחשבון, לדוגמה כאשר יודעים מעיין מגיע ואיזה תהליכים עוברים חומרי הגלם שאנו מתמיאים בגופנו נראה כאילו נצטרך אולי להוריד יותר מחצי התפריט לא הורגלנו אך במקביל כאשר יודעים איך בעזרת האינטיליגנציה והכישרון ההישרדותי שניתן לנו כבני אדם ללמוד ואפילו לבד על ידי ניסוי ותהיה להפוך את " החצי הנותר " לאוכל מזין טעים ומגוון יותר משהיה בעבר, מגלים מניסיוני שהמחיר הכבד ששילמנו בהתחלה לא רק היה משתלם אלא הכרחי כדי להתקדם, להתפתח ולהבין בעזרת ישור קו הבנתי בין מה שחשבנו שטוב לנו ומה באמת טוב בשבילנו, ולא רק במובן של האוכל שאנו מכניסים ומתמיאים בהויתנו אלה בדרך שאנו בוחרים לכבד את האוכל שאנו אוכלים ולהוקיר לו תודה על ערכיו הנותנים לנו חיים.
החוכמה נמצאת ב_ _ _ _ ם
הירשם ל-
רשומות (Atom)