יום חמישי, 24 ביוני 2010

כל הדרכים מובילות לרומא


גם דרכי שלי הובילה לרומא
אני ואורי אשתי טסנו לרומא כדי לגלות על מה כל המהומה, האם האוכל שם טוב יותר? האם באמת זו עיר תרבותית יותר מתל אביב והאם באמת יש שם כל כך הרבה חנויות אופנה .
גילינו שאלה היו שאלות חסרי חשיבות מול עיר עם היסטוריה מפוארת של בנייה ארכיטקטונית מין המופלאות בעולם, אוכל שיש לו גם כן היסטוריה אפילו יותר מפוארת מאשר המבנים והתרבות פשוט נשפכת בכל מקום, מרוב תרבות לא רואים את רומא.
לבקר בקפלה הסיס טינית, בווטיקן, בפארק הגדול והמרכזי ולהשכיר אופניים דו מושבים או יותר עם מנוע חשמלי, לאכול במסעדה שכונתית טובה את עיקר האוכל ולא לנסות את המסעדות תיירים זה פשוט יהרוס לכם את חווית האוכל ברומא, לקנות מים בסופר השכונתי, ולפחות פעם ביום לחלוק גלידה עם 2-4 טעמים (לא חייב לחלוק, זה עניין של אסטרטגיה שלא לשבוע מגלידה), לקבוע מועדי מנוחה אחרת מרגישים כמו חלק ממרוץ שלא הזמנתם לכם, בקיץ מאד חם ולא זול ומקווה שלא שכחתי עוד פרטים חשובים.
החוויה הקולינארית של התחילה במסעדה שכונתית יפה באזור יחסית שקט מעט רחוק מהמרכז כאשר ההינו מוכנים לאכול את הדבר האמיתי, הזמנו פיצה מרגריטה שהייתה טובה מאד, דקה, פריכה, הורגשה הטריות של העגבניות המרוסקות שציפו את פני הפיצה וגבינת המוצרלה הראתה לגבינה הצהובה למה צריך למחוק את קיומה. רק שהסכין שקיבלנו עם הפיצה לא כל כך חתכה אותו מרוב שהיה פריך ודק וכך היו כל הפיצות שאכלנו מלבד האחרונה שהוגשה אל שולחן מחוץ למסעדה ושם במפתיעה קיבלנו סכין שהצליחה לחתוך את הפיצה, לסיכום חווית הפיצה אפשר לומר שבכלליות אני מעדיף את הפיצה שלי אבל הפיצה ברומא לא רעה בכלל .
פסטה, פסטה, אני רוצה לראות את הפנים של משתתפי הקורס עם הייתי נותן להם לאכול מהפסטה הטרייה שקיבלנו, מצד אחד היא הייתה בשרנית כמו שאני מאמין שהיא צריכה להיות אבל מצד שני היה צריך ממש ללעוס את הפסטה היטב, מרגיש קצת במרקם כמו סוס (לקריץ).
עם השיניים שלי היו פחות צעירות לא יודע איך הם היו מתמודדות עם הסוג פסטה הזאת (עיגולי פסטה בגודל של 10 אגורות עם רקיעת אגודל בכל עיגול) הרוטב כמו שהבנו היה אמור להיות עם חתיכות ברוקולי ובשר על בסיס שמן זית, שמן זית היה , בשר טחון עשוי היטב היה אבל ברוקולי לא היה אלה רק העלים שלו שהפתיעו במרקם וטעם טוב למדי.
גלידה, כל מילה פשוט תגרע את תרבות הגלידה ברומא, בכל פינה גלידרייה משובחת עם גלידה טרייה שלצערי אני לא כל כך רואה לפחות אצל אלו שאני מכיר באזור המרכז וחבל, יש בארץ פוטנציאל גבוהה להיות טובים לפחות כמו ברומא.
היינו ארבעה ימים שלמים ובסוף הרגשתי קצת כמו באילת רק שבהרבה יותר גדול, יש רחוב אחד מרכזי שכל הרחובות עוברים דרכו ויש הרגשה תמידית שהייתה כבר בכל סמטה, מסתבר שרומה היא כולה מרכז תיירות והיא לא כל כך גדולה וזה הגיוני שבחיפוש אחרי אתר מפורסם שתכננת להגיע אליו מחר תמצא שהייתה בקרבתו ממש כמה דקות ביום האתמול.
אסכם שרומא יפה ומפוארת אבל לא כמו ברצלונה, פריז, מנהטן ולונדון.
אני לא מבין איך לא שמו בתוך רומא קניוני ענק כמו בשאר המקומות בעולם שאני מכיר, פשוט היה חסרה קומה שלמה של כלי מטבח בתוך קניון שגם היה חסר.
בכלל יש ברומא רק חנויות אופנה, מסעדות, גלידריות והמון חנויות תיירים.
עם אתם שואלים אותי, חובה לבקר אבל בדרך למקום אחר.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

פוסטים לפי נושאים