כלי מטבח
לכל אחד יש משהוא שמאד מרגש אותו, יש כאלה שנעליים, כובעים, ספרים, יהלומים, תמונות, ציורים, בולים ועוד...
אותי כלי בישול ייעודיים מאד מרגשים אותי, זה אומר שעם מגיע לידי מחבת נחושת כבדה במיוחד עם תעודת זהות מרשימה, אני רק מדמיין מה הכי יתאים להתבשל בה.
לכל כלי יעוד משלו, יש מחבת לחביתות, טארט טאטן, מוקפץ, שקשוקה ובשר בבישול ארוך, ממולאים, בלינצ'ס, פנקייק בצורות...
יש לי חיבה מיוחדת לכלי נחושת שניתן להשתמש בהם בזכות החלק הפנימי שמרופד בנירוסטה או אלומיניום או בדיל, הם תלויים אצלי במטבח ונראה כאילו יש להם חיים משל עצמם, הם משנים את צבעם לגוונים שונים ומשתנים ומידי פעם מבקשים ממני להבריק אותם, ואין כמו הרגשה של הנחושת שחוזרת לחיים בזכות שילוב פשוט של מלח ים ומיץ לימון טרי, כל פעם שאני מטייל בשוק הפשפשים יש חלק נרחב מאד בחיפושים אחר כלי הנחושת הבא שיגיע לידי ויעבור שטיפה יסודית שתחשוף את חיותה של המחבת או חיותו של הסיר שהתחבאה עד שמצאתי אותה.
כל פעם מחדש אני מתרגש כשאני אוחז בשלל מהשוק שכאילו חיכה לי שאבוא לאסוף אותו ולפעמים בכל מחיר.
גם לסכינים יש לי חיבה מאד גדולה אך אותם לא מוצאים, אלה רוכשים בכבוד ועם צריך בתשלומים. כשיש לך סכין אחת שכשאתה חותך איתה, אתה מרגיש כאילו נועדתם ביחד ליצור את התבשיל המושלם הבא, אני מנסה כבר המון זמן להסביר לתמידי למה כדי שמהתחלת ההתעסקות בבישול שיהיה לכם לפחות סכין אחת טובה שתשרת את האופציה ליצור ביתר קלות אוכל משובח וראוי.
אתם מכירים בטח את ההרגשה של אחרי קניית נעלי ספורט מאד נוחות שאמורות להקל בזמן הליכה, ריצה או סתם עמידה לאורך זמן, אתם מחכים כבר למחר כדי להתחיל ללכת עם הנעלים או אפילו להתחיל לרוץ, משהוא שלא חשבתם שתעשו לפני, לי זה קרה, נשבעתי אחרי הצבא לא לרוץ יותר ואחרי שרכשתי נעלי ספורט טובים, הריצה, אומנם לטווח קצר באה מאליה, זה פשוט קרה.
כך זה עם סכינים, היום תקנו סכין ותחכו כבר למחר כדי להשתמש בה, וכשתרגישו כי טוב הדבר, תרצו להכין עוד דברים ואולי במקרה תתחילו ליהנות מבישול או מאירוח שהיה עד עכשיו סוג של טרחה בלתי נסבלת. יש לי חבר שקיבל במתנה סכין מאד יקרה, יותר מ2000 ₪ שמחכה לרגע המתאים להשתמש בה והוא לא מוזר, הוא מחכה למטבח הראוי לפי ראות עיניו שיוכל להכיל את האוכל שהוא רוצה להכין עם הסכין הזאת, אני מבין אותו.
כך זה גם עם מיקסר, קרש חיתוך, משקל, כף ערבוב, לקקן, שולחן עבודה.
שולחן עבודה הוא גם משהוא שדורש התייחסות, כשאתם חותכים סלט, לאן מופנה ראשכם, תנו לי לנחש, לקיר, מה אתם בעונש, עם הפנים לקיר, לפחות ככה זה נראה, להיות עם הפני לקיר זה עונש ועם אתם מכינים יותר מסלט אז לעמוד מול הקיר זה לא כל כך נעים, גם עם יש לכם אריחים אומנותיים או ציור מרשים זה עדיין מול הקיר, עם יש לכם חלון עם נוף פרובינציאלי או נוף לים התיכון אז הרווחתם אבל עם לא זו הרגשה מעט של עונש לבשל, במהלך ההכנות לצילומים לתוכנית הבישול הבנתי שכדאי שיהיה לי שולחן שיפנה למצלמה, אחרת אדבר לקיר או ייתפש לי הצוואר כשאפנה שוב ושוב למצלמה . ובעכבות זאת קניתי שולחן נירוסטה בגודל 75/85 עם מדף תחתון ששינה את חיי הבישול במטבח שלי, היום כשאני מכין אוכל אני מול אורי אשתי ורועי שזה הרבה יותר יפה ואטרקטיבי מהקיר. אזה אתם שואלים אותי באמת מה אני רוצה לומר, כן תיקנו שולחן אי ולא פחות מהגודל שלי יש ותתחילו ליהנות לבשל.
הלכתי לחנות כלי מטבח כדי לקנות תבלינים ובדרך לקופה ראיתי אישה מסתכלת על סט סירי נחושת יקרים שהיו במבצע של חמישים אחוז, כשעברתי לידה אמרתי שאני מאחל לה שיהיו לק כאלה כלי בישול בבית ולהפתעתי היא קנתה את כל הסט, אני לא מכיר אותה והיא גם לא מכירה אותי. אבל מאד שמחתי שהיא הקשיבה לי.
אני מאחל לכם רק את הכלים הטובים ביותר במטבח כדי שתוכלו להכין את האוכל הטוב ביותר,
אין צורך לקחת משכנתה, אפשר פשוט כל כמה זמן לבקר בחנות ולרכוש את הכלי הבא, אצלי זה עובד נפלא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה